בכפר שלם נערכים לחידוש המאבק הציבורי הרחב של התושבים על זכויותיהם, על בתיהם

לאחר התייעצויות בהשתתפות מספר רב של תושבים וועד כפר שלם החליט לקרוא להפגנה ביום ראשון הקרוב, ה-30 באוגוסט. ההפגנה הזאת באה בעיתוי מאוד מיוחד. בניגוד למאבק הציבורי שניטש בשנת 2007 בכפר על גורלן של מספר משפחות ובתיהם, כעת המעבר לשלב ההפגנות מנסה להקדים את המאוחר, את הרגע שבו ההליכים המשפטיים ימוצו והאנשים יעמדו כבר בסכנת פינוי מיידית. כעת גם לא מדובר על מאבקו של מתחם מסוים אלא על איום ממשי על הרוב המכריע של תושבי הכפר הוותיקים.

בשנה האחרונה חברת חלמיש הגישה תביעות וצווי פינוי כנגד כ-200 משפחות ותיקות בכפר שלם. הנהלת חלמיש מתעקשת להפחית באופן חד צדדי את דמי הפינוי המוצעים לתושבים ובמקביל מבקשת להתיש אותם בבתי משפט. בינתיים מציב החוק החדש להפרטת קרקעות ממ"י סכנה חמורה לתושבים – קרקעות בכפר עלולות להימכר לכרישי נדל"ן כאשר האנשים מתגוררים עליהם.

כפי שכבר הוכח לפני כשנתיים במאבק במתחם מח"ל-משה דיין, אין לתושבים סיכוי לעמוד מבחינה משפטית מול זכויות קנייניות של בעלות פרטית. בתי המשפט נוטים כיום לנתק בין הפינוי לפיצוי, ותושבים ימצאו את עצמם מושלכים לרחוב בטרם הוסדרו זכויותיהם וללא פיצוי. על כן, יש חשיבות עליונה להסדיר בהקדם האפשרי את זכויותיהם של תושבי כפר שלם הוותיקים על הבתים ועל הקרקעות, או לחילופין לקבוע חד-משמעית זכאויות לפיצויים, כך שמי שיפונה יוכל לרכוש דירה, שתאפשר לו להמשיך לקיים את חייו ועבודתו באותה סביבה שבה חי עד כה. כמו כן, צריך ליצור לחץ ציבורי שלא יאפשר למכור קרקע ציבורית שבה מתגוררים תושבים. הסוגיה הזאת נוגעת למספר רב של אנשים בכל רחבי הארץ. חוק הפרטת הקרקעות מעמיד בסכנת נישול עשרות אלפי משפחות, ברובן מהמגזרים המוחלשים והמקופחים ביותר בחברה הישראלית: ערביות, יהודיות-מזרחיות, דיירות הדיור הציבורי למיניהן.

לתושבים רבים בכפר שלם נשבר מהטירטור בבתי-המשפט ומהתרגילים המלוכלכים של הנהלת חלמיש, חברה ציבורית (עירונית-ממשלתית) המתפקדת יותר כבעלת ברית של כרישי נדל"ן וחברות בנייה מאשר כחברה ציבורית שאמורה להיות אמונה על האינטרס הציבורי, כולל התושבים עצמם.

אחרי עשרות שנים של קיפוח ואפליה ולאחר שבעשורים האחרונים הושגו שיפורים משמעותיים בתנאי חייהם – התושבים נחושים להיאבק על זכויותיהם ולא לוותר למי שרוצים לנשלם מתוך שילוב של תאוות בצע וגזענות. מצד אחד, עלה פלאים ערך הקרקעות והפוטנציאל הנדל"ני של שכונות דרום מזרח תל אביב. מצד שני, האוכלוסייה ממוצא תימני בכפר שלם לא קיבלה וגם לא מציעים לה את הזכויות וההזדמנויות, שניתנו לאוכלוסיות אשכנזיות ותיקות, אשר התיישבו באותה תקופה במקומות אחרים בארץ.

במובנים רבים מעמדם של תושבי כפר שלם שהתיישבו ב-1949 בשטח ובמבנים של פליטי סלאמה דומה מאוד לזה של מאות משפחות ערביות מעקורי הכפרים הסמוכים ליפו, אשר הוכנסו לבתים ודירות של פליטי יפו בתום המלחמה. הממסד טרח לשמר אותן במצב של ארעיות ותלות. קומבינות נדל"ן עם גורמים מקורבים התקיימו באזור כפר שלם כמו ביפו לאורך כל השנים, במקביל להזנחה ולהצרת צעדיהם של התושבים, אשר הממסד ראה בהם אזרחים סוג ב' וג'. תושבי כפר שלם, כמו תושבי יפו הערביים, כמו רבים מתושבי השכונות הקרובות – שכונת עזרא או שכונת הארגזים – מעולם לא קיבלו אישורי בנייה, כך שתמיד נדחקו לעבור על החוק כדי לשפץ ולקיים חיים בתנאים סבירים. בדרך זו יכול היה המימסד להחליט מתי להכות בהם, בקנסות, איומי הריסה וצווים משפטיים ולשמר אותם במצב של תלות פוליטית ואף לדחוק את חלקם לפינוי, כאשר התגבשה עסקת נדל"ן משתלמת.

בשנות התשעים, במידה רבה הודות למאבקים הסוערים של שנות השמונים ולפיצול הפוליטי באליטה הישראלית דאז, השיגו תושבי כפר שלם תנאי פינוי ופיצוי נאים. מאות משפחות פונו אז וקיבלו הזדמנות לבניית קוטג'ים באזור הכפר עצמו בשיטת "בנה ביתך" או קיבלו סכומי פיצוי, שאיפשרו להם להשתכן באזור בצורה מכובדת שהבטיחה את הזכויות של ילדיהם. ב-1997 הוקפאו הפינויים האלה בהוראה פוליטית, ומאז חזר בו הממסד ולא מוכן להמשיך בתהליך היחיד, שיכול לאפשר פינוי והתחדשות הכפר. מחיר הפינוי היה "גבוה מדי". בהתאם למדיניות הניאו-ליברלית, פרויקט הפינוי של חלמיש נקבע כ"משק סגור", מה שהביא לעצירת הפינוי. מאז הערך הנדל"ני של האזור רק האמיר והצעות הפיצוי לתושבים שנותרו בבתי הכפר הישן רק ירדו, תוך כדי הגברת הלחץ המינהלי והמשפטי.

כיום יש תסיסה גדולה בקרב הנתבעים ובקרב אלה שהבינו שגם הם צפויים להיתבע בקרוב. טועים טעות מרה מי שחושבים, שניתן יהיה להשליך את האנשים מהבתים בהם נולדו ללא פיצוי הולם, מי שחושבים שניתן יהיה להתיש אותם או לעבוד עליהם. ועד הכפר מקדם בימים אלה עם מספר חברי כנסת אוהדים יוזמת חוק בכנסת שאמורה להבטיח את זכויותיהם, אבל התושבים גם יודעים, שכדי שחוק זה יקודם ביעילות ובמהירות המערכת הפוליטית כולה צריכה להבין עד כמה המצב קריטי ועד כמה הם נחושים להגן על זכויותיהם. לכן, באסיפות תושבים הוחלט על יציאה להפגנה ביום ראשון הקרוב, 30.8.2009, כפי שמפורט בהמשך בכרוז המצורף של ועד הכפר.

נכון, המאבק הזה הוא קודם כל של תושבי כפר שלם. אבל הוא גם מאבק לצדק חברתי בסיסי, כנגד המשך הקיפוח והאפליה העדתית הגזענית בעידן ההפרטה, לבלימת הקומבינות של הון-שלטון ושינוי המדיניות בסוגיית הקרקעות והדיור, ולמען העדפת זכויותיהם של התושבים על פני אינטרסים נדל"ניים.

מבחינתנו זהו גם מאבק חשוב שממחיש מצוין את השילוב של קפיטליזם וגזענות קולוניאליסטית, המבנה את החברה הישראלית – אותו שילוב שכנגדו אנו נאבקים בזירות השונות. זו גם הזדמנות לקדם את החיבור והשותפות בין המופלים והמנושלים בתוך החברה הישראלית. איננו מכחישים את ההבדלים ביניהם; איננו מתעלמים מכך שלעתים קרובות אלה שימשו להשלמת נישולם של אלה (כפי שתימני כפר שלם שימשו למניעת שובם של תושבי סלאמה המקוריים ב-1949). כך עובד הקולוניאליזם הגזעני בחברה שאנחנו חלק ממנה ונאבקים לשינוי שלה. אבל אנחנו משוכנעים שההתחברות הלא פשוטה בין המנושלים, המופלים לרעה, המקופחים והמנוצלים בחברה שלנו היא הכלי היחיד שיכול להביא לשינוי חברתי ואנושי אמיתי. המאבק הזה הוא גם המאבק של כולנו, בואו להפגנה!