מכתב גלוי לרון לאודר, סטאנלי צ'סלי, ראסל רובינסון וכל הנהגת הקרן הקיימת לישראל
כתושבי הנגב, פעילי זכויות אדם, ארגונים חברתיים בישראל, ותומכיהם – יהודים ואחרים – בארה"ב ובעולם, אנו פונים בזאת אליכם, הנהגת הקרן הקיימת בישראל המתכנסת היום לוועידתה השנתית באטלנטה, בנוכחות שרי ממשלה מישראל, ראש עיריית ירושלים ואחרים המעורבים בפרויקטים שונים בנגב, שבחלקם ממומנים על-ידי הקק"ל ובחלקם מתנהלים בתמיכתה. הקק"ל מתיימרת לדבר במהלך הכנס בשם כל תושבי הנגב בוועידתה. אך העובדות הן שונות.
ב-2005, קק"ל-ארה"ב – בשותפות עם קק"ל-ישראל, תנועת "אור", "איילים" וממשלת ישראל – השיקה תוכנית לפיתוח הנגב והודיעה כי תעמיד את הנגב במרכז פעילותה בישראל; מאז הפכה לתורמת מרכזית לפרויקטים שונים באיזור. בתוכנית נקבע יעד דמוגרפי מרחיק לכת: בין השנים 2005–2010 אמורה היתה אוכלוסיית הנגב היהודית לגדול ב-500,000 נפש. לאחר שיעד זה לא הושג, צומצם היעד הדמוגרפי ועודכן להגדלת אוכלוסיית הנגב היהודית ב-250,000 נפש עד שנת 2013. יעדים אלה לא גובשו בהתייעצות דמוקרטית עם תושבי הנגב.
כדי להגשים את תוכניתה עושה הקק"ל שימוש בשתי אסטרטגיות משלימות:
- הבאת יהודים לנגב לשם השגת עליונות דמוגרפית על האוכלוסיה הערבית.
- מפעל ייעור אינטנסיבי המחייב נישול מאסיבי של הערבים-בדואים מקרקעותיהם כדי "לשחרר מרחב" לטובת האוכלוסיה היהודית.
האסטרטגיה הראשונה הניבה תוצאות מועטות. לעומת זאת, בתחום הייעור הצלחתה של הקק"ל גדולה יותר. הקק"ל מייערת עשרות אלפי דונמים של קרקעות – שרובן אינן ריקות אלא כוללות כפרים בדואיים, ועל רבות מהן יש לבדואים תביעות בעלות.
שתי דוגמאות מיני רבות מיטיבות להדגים את התבנית השיטתית בפעולת הקק"ל:
האחת, הכפר טוואייל אבו ג'רוואל, השוכן בלב יער "גבעות גורל", נהרס כחמישים פעמים משך 4 השנים האחרונות כדי לפנות מקום ליער של הקק"ל.
השנייה, הכפר אל-עראקיב מצפון לבאר-שבע, שעלה לאחרונה לכותרות. כפר זה נותר בלב "יער השגרירים", אזור בו ערכה הקק"ל נטיעות מסיביות עד אמצע מאי 2010. מאז סוף יולי 2010 הוחרב הכפר חמש פעמים, פעם אחת אפילו בעיצומו של צום הרמדאן. הקק"ל משתפת כאן פעולה עם ממשלת ישראל בנישול אנשי אל-טורי המתגוררים במקום, לאחר שגורשו ממנו בשנות החמישים, בכך שהיא מייערת את האזור כדי שלא יוכלו לשוב לאדמותיהם. בעקבות ההריסות החוזרות ונשנות מתגוררים מאות תושבי הכפר, גברים, נשים וילדים, כעת בסוכות מאולתרות וכך גם ייאלצו לעבור את החורף הקרב.
הקק"ל השלימה את עבודות הייעור מסביב לכפר וממתינה כעת לפינויו. בינתיים, עווג'אן – אזור של כפרירים וחוות חקלאיות בדרום יער גבעות גורל – מסתמן כיעד הבא לנישול וגירוש. הקק"ל פירסמה תוכנית לייעור המתעלמת לחלוטין מקיומם של עווג'אן וכפרים בדואים "בלתי-מוכרים" בשטח המיועד לייעור. התנגדויות לתוכנית הוגשו על-ידי ארגונים חברתיים שונים.
באתר קק"ל מבליטים אומנם כמה פרויקטים המיועדים לבדואים ומזמינים תרומות למימושם. אבל העובדות מוכיחות, שמדובר לאמיתו של דבר במס-שפתיים של הקק"ל, בין כדי לטהר את שותפותה לדבר עבירה במעשה הנישול, ובין כדי לרכוש את אמונם של חלקים מן הקהילה הבדואית, הנמנית רובה ככולה עם העניות ביותר בישראל. פרויקטים כמו ואדי עתיר ונחל גרר וכמה פרויקטים קטנים אחרים שנועדו לאוכלוסיה הבדואית אינם עומדים בשום יחס לגודלה של האוכלוסיה הבדואית המתגוררת בנגב, וודאי שלא לכלל המשאבים העצומים שקק"ל משקיעה באזור.
הבדואים, תושביו הילידיים של בנגב, המהווים כמעט 30% מאוכלוסייתו, נתבעים לשלם את מחיר פעולות הקק"ל בנגב. העובדה שלא הקק"ל בעצמה מבצעת את פעולות ההרס והגירוש של הממשלה ואינה מחליטה על מעמדם המשפטי של הכפרים, אינה יכולה לשמש לה הגנה. אסור לקק"ל לשמש שותפה לדבר עבירה במדיניות מפלה של ישראל ושל מינהל מקרקעי ישראל – נישול הבדואים מאדמותיהם.
אנו קוראים לכם, הנהגת הקק"ל, לשקול מחדש את תוכניות הפיתוח של הנגב ולהתחייב לפעול מעתה למען פיתוח וקיימות אמיתיים בנגב למען כל תושביו, יהודים כערבים.
אנו קוראים לכם
- להפסיק את פעולות הייעור באזורים עליהם קיימים כפרים בדואים וכן באדמות שעליהן יש לבדואים תביעות בעלות עד להכרעת בתי המשפט הסופית.
- לממן פרויקטים למען האזרחים והקהילות הבדואיות בהיקף התואם את חלקם באוכלוסייה, כ-30% – ולהכיר בתרומתם של הבדואים להפרחת הנגב.
- להצטרף לקריאתם של ארגוני זכויות אדם בישראל לאפשר לבדואים לחיות את חייהם בטריטוריות המסורתיות שלהם, כפי שהם עושים זה דורות רבים.
במסגרת תכנון סביבתי של ממש, המשתף את האוכלוסיה הבדואית בתכנון עתידה, יוכלו כפרים בדואים להשתלב בעתיד בנגב מתפתח הכולל גם יערות ואתרי תיירות.
בהבטיחה שכל אזרח ישראל יוכל להיות סמוך ובטוח שיכובדו זכויותיו היסודיות ותרבותו, תוכל מדינת ישראל לבנות בסיס של אמון ושותפות בינה לבין המיעוטים הלא-יהודיים החיים בה.
אטלנטה היא מקום לעשות בו חשבון נפש, לשים קץ לשותפותה של קק"ל במעשי שוד וגזל, אותם מכבסים "כביסה אקולוגית" בדיבורים כוזבים על קיימוּת (sustainability). קיימוּת של ממש אין פירושה חיים של קיבוץ לאומי-אתני אחד על חשבון משנהו; קיימות אין פירושה גרימת עוול לאחד לטובתו של האחר; קיימות אין פירושה ניצול מחפיר של משאביהן המצומצמים של אוכלוסיות ילידיות החיות במדינת ישראל. קיימות פירושה חלוקת משאבים צודקת. אחרת, היא הופכת עלה-תאנה לאפליה אתנית.
אם אתם, ראשי הקק"ל, תתעלמו מקריאתנו, תישאו באחריות לבגידת ישראל במחויבותה לערכי השוויון והצדק הכלולים במגילת העצמאות שלה ושלהם מחויבת ישראל מכוח אמנות בינלאומיות עליהן היא חתומה.
אם לא תשקלו מחדש את מדיניותה של הקק"ל, אתם מסתכנים בגרירת מדינת ישראל למלחמה נגד אזרחיה שלה – האוכלוסיה הערבית של הנגב – ולהצתת תבערה גדולה, שלא בקלות ניתן יהיה לכבותה.
אנו קוראים לכם, ראשי הקק"ל, לשים קץ לשותפותכם בהרס כפרים בדואים בנגב ובנישול הקהילה הבדואית בישראל.
חתומים: 35 ארגוני זכויות אדם, תנועות חברתיות ו-NGOs מישראל ומארה"ב.
* ועד הכפר אל-עראקיב * פורום דו-קיום בנגב לשוויון אזרחי * שומרי משפט – רבנים לזכויות אדם * המועצה האזורית לכפרים הבדואים הלא-מוכרים * רופאים לזכויות אדם – ישראל * מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל * האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים * תנועת התחברות-תראבוט – תנועה ערבית-יהודית לשינוי חברתי ופוליטי * אג'יק – מרכז ערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף * הוועד המקומי – כפר אל-סירה * הוועדה העממית אל-עראקיב * קואליציית נשים לשלום * עדאלה – המרכז המשפט לזכויות הערבים בישראל * סיכוי – עמותה לקידום שוויון אזרחי * פורום הכרה * עמותת נשים לקייה * שתי"ל – שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי * סולידריות שייח' ג'ראח * גוש שלום * הוועד נגד הריסת בתים * הטלויזיה החברתית – לקידום סדר יום חברתי בישראל * המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית * לוחמים לשלום * הוועד הציבורי נגד עינויים * פרופיל חדש – תנועה לאזרוח החברה בישראל * יש גבול
מארה"ב:
הברית היהודית לשינוי * רבנים לזכויות אדם – ארה"ב * מר"צ ארה"ב * מרכז שלום * קול יהודי לשלום תיקון * רשת פרוגרסיבים רוחניים
צרפו את חתימתכם כאן - והחתימו את חברותיכם וחבריכם!
העצומה תישלח היישר אל ראשי הקרן הקיימת בארה"ב