ביום שישי ה-30.4 התקיימה בתל-אביב הפגנה גדולה לציון האחד במאי. הפגנות נוספות התקיימו בחיפה, בנצרת בירושלים ובבאר שבע.
בהפגנה בתל-אביב היו שלוש תהלוכות שיצאו ממקומות שונים: גינת לוינסקי, צ'ארלס קלור ובניין הסתדרות – והתאחדו לתהלוכה אחת גדולה ברחוב קינג ג'ורג'. על פי דיווחי העיתונות השתתפו בהפגנה כ-4,000 איש, ומי שהיה שם אכן הרגיש כמה חשוב לפעמים להיות ביחד עם המון אנשים. זו הפעם הראשונה אחרי שנים רבות, שמתקיימת הפגנה כה גדולה ומשמעותית, תוך כדי שיתוף פעולה של גופים וארגונים רבים, ביניהם כוח לעובדים, נציגי ועדי עובדים הנאבקים במסגרת כוח לעובדים, גופי פעולה למען מהגרי העבודה והפליטים, חד"ש, מאבק סוציאליסטי, מר"צ, מק"י, בנק"י ועוד.
לאור השחיקה האיומה בשוק התעסוקה ובשמירה על זכויות העובדים בשנים האחרונות, יש חשיבות רבה לכך שכל הגופים התארגנו בשיתוף פעולה לציון אירוע, המעמיד במרכז את העובדים ואת זכויותיהם. התארגנות זו ומספרם הגדול של המשתתפים, אשר רבים מהם פעילים חדשים, מצביעה על התעוררות ועשייה של ממש. יש ציבור לא קטן המרגיש את הצורך במאבק על זכויות העובדים ועל הזכות לעבוד בכבוד. ואם נחשוב גם על העבודה העקבית והמקיפה של ארגון "כוח לעובדים" ולצמיחתו בשנה האחרונה – אנו יכולים להרשות לעצמנו להרגיש איזו תחושת נחת וקצת אופטימיות. ואלה, כמובן, יפרנסו את כוחנו ויגדילו אותו (אינשאללה) בהמשך המאבק, בצורותיו השונות.
מגינת לוינסקי צעדנו בקבוצה של פעילי תראבוט, נושאים כרזות עם הסיסמאות "אף עובד לא זר לנו" ו"חברות כוח אדם פוגעות לי בפרנסה", תוך כדי קריאה "כולנו עובדים ולא זרים" ו"חברות כוח אדם – מוצצות לנו ת'דם". היינו אומנם קבוצה לא גדולה יחסית, אך נראה שהצלחנו בכל זאת להציג את הקשר שבין מאבק מהגרי העבודה לבין מאבק העובדים, והיו רבים שהתעניינו ושאלו ואף הצטרפו לקריאותינו. לאורך מסלול הצעידה חילקנו את כרוז תראבוט ל-1 במאי, גם למפגינים וגם לעוברים ושבים. הצעידה עם המון האנשים היתה מרגשת ומפעימה. היה ממש כיף לראות את הגוש הגדול של הפליטים, צועדים יחד עם כולם ונושאים דגלים אדומים.
גם בתהלוכה שיצאה מגן צ'ארלס קלור השתתפו פעילי תראבוט. תהלוכה זו הובלה ואורגנה בצורה מופתית על ידי העובדות הסוציאליות והסטודנטיות לעבודה סוציאלית השייכות לסיעות עו"סים שינוי ועתידנו באיגוד העובדים הסוציאליים. בתהלוכה זו השתתפו גם פעילים של חד"ש ת"א, מאבק סוציאליסטי, פעילי ופעילות חד"ש לוד ורמלה ופעילים ופעילות טרנסג'נדרים. כרוזים של תראבוט חולקו למעט העוברים ושבים ועושי המנגל בטיילת, ואחר כך לרבים ורבות בחלק הצפוני של רחוב אלנבי.
מבחינת מסרים ההפגנה היתה מצוינת. מבחינה אנושית היה נהדר לראות כל כך מעט פנים מוכרות. היה חשוב גם לצאת כל הזמן מההפגנה ולחלק כרוזים מסבירים למי שהסתכלו מבחוץ. מבחינה זו עשינו עבודה חשובה.
רגע ההתמזגות עם התהלוכה הגדולה שהגיעה מכיוון גינת לוינסקי היה מרגש ומחזק. ברחוב המלך ג'ורג' היתה תחושה שזהו אחד במאי חזק במיוחד. העוברים והשבים הביטו בתהלוכה בהשתאות, חלקם בכעס וחלקם בסקרנות. מבחינה זו הגישה שלנו - חלוקת כרוזים לאנשים שמחוץ להפגנה תוך ניסיון ליצור קשר איתם - הוכחה כמשמעותית. לחלקם הוספנו מילות הסבר ואת מי שהתעניינו הפנינו להתקשר לרכזי כוח לעובדים כדי להתעניין באיגוד מקומות העבודה שלהם. בקינג ג'ורג' התברר שנגמרים לנו הכרוזים; היינו זקוקים לעוד אלף עותקים לפחות. נדע לפעם הבאה.
בעצרת נשא דברים גם חורחה איוון, מהגר עבודה ופעיל באסקואליטה ובמוקד סיוע לעובדים זרים שאמר:
אני חורחה איוון, מהגר עבודה מקולומביה.
אני רוצה להגיד לכם, שביום העובדים והעובדות, אנחנו צריכים להיות יחד. להבין שכאשר השלטון מנסה להפריד בין העובדים, הוא רק רוצה לפרק את הכוח שיכול להיות לנו.
זה שקר מוחלט שמהגרי עבודה, תופסים את מקומות העבודה של הישראלים, שרק עכשיו השתחררו מצה"ל, או שהתחילו ללמוד באוניברסיטה. הבעיה היא בדלת המסתובבת, כי מצד אחד ממשיכים להביא עוד עובדים, ומצד שני, ממשיכים לגרש אחרים.
כאן והיום, אנחנו צריכים להבין שרוב המהגרים מגיעים הנה, כי הממשלה מביאה אותם באמצעות חברות כוח אדם. הממשלה מביאה אותם, כי היא צריכה אותם.
ותדעו היום, שלשום חברת כוח אדם אין אינטרס להעסיק ישראלי במקום עובד זר, בבנייה, בחקלאות או בסיעוד. כי החברות הללו לא מוכנות לוותר על הכסף, שהן מקבלות תמורת התיווך שמשלמים המהגרים כדי לבוא הנה, לבנות את המדינה.
ורק תזכרו שהמאבק של מהגרי העבודה, הוא מאבק עובדים.
דבר אחרון: תסתכלו טוב בעיניים שלי, בלי לחשוב על שנאה ועל פחד, ותראו שאני בן אדם. לא יכול להיות זר.
לסיכום: מי שלא היה – הפסיד! לא רק מפני שאנשים נוספים היו עוזרים בהעברת המסרים שלנו; יותר מזה – כי פשוט נורא חשוב להיות יחד גם במקומות טובים ומרגשים – וההפגנה הזו הייתה בדיוק משהו כזה.
נקווה שיהיו לנו עוד מקומות כאלה – טובים, מרגשים וחשובים ושנהיה שם יחד.