אריק שרון מתחיל בעזה ובנגב: רצח אזרחים וגירוש בדואים, 1953

בהספדים המתרפסים לאריק שרון לא תקראו את זה. לא מספרים בהם איך הוזמן שרון ב-1953, לאחר שפרש מצה"ל, להקים יחידת טרור סודית, שהתמחתה ברצח אזרחים, שאנשיה לא לבשו מדים והסוו את שייכותם לצה"ל, כדי שממשלת ישראל תוכל לטעון שאינה יודעת מי ביצע את הרציחות. זו היתה יחידה 101.

לא תוכלו לקרוא שם על "פעולת התגמול" הראשונה כנראה של "יחידה 101" – הרג עשרות בני-אדם במחנה הפליטים אל-בוריג' בעזה בסוף אוגוסט 1953. שרון ואנשיו נכנסו למחנה הפליטים והרגו כמיטב יכולתם. לפי דו"ח אחד נהרגו 43 בני-אדם; לפי דו"ח אחר נהרגו כעשרים פליטים, ובהם 7 נשים ו-5 ילדים. אחד ממשתתפי הפעולה העיד, שהחיילים "זרקו בקבוקי מולוטוב על אנשים סתם".

גם לא תקראו בהספדים על הפעולה השנייה של יחידה 101 בפיקודו של שרון – גירוש אלפי בדואים משבט עזאזמה מהאזור הסמוך לגבול, ליד קציעות. שיטת הפעולה היתה פשוטה וידועה. מושל הנגב תיאר אותה כך: "הריגת אנשים, החרמת עדרים או הריגתם"; דו"חות הממשל הצבאי מלאים בדיווחים על פשיטות שבהן שורפים אוהלים, יורים באנשים ומגרשים אותם. כך עשתה גם יחידה 101. היא פשטה על מחנות הבדואים: הם "נכנסו לתוך ריכוזי בדואים מדרום-מזרח לניצנה, השמידו אוהלים ורכוש וירו באוויר." הם שרפו אוהלים, וניקבו את כלי המים, עד שמטוס סיור הודיע "שהאזור הישראלי נקי." הבדואים גורשו.

 

בצילום למעלה: דיין עם מבצעי פעולת התגמול במשטרת כונתילה, אוקטובר 1955, לאחר שילוב יחידה 101 בצנחנים. למעלה משמאל לימין: מאיר הר-ציון, אריאל שרון, משה דיין, דני מט, משה אפרון, אסף שמחוני; כורעים: אהרון דוידי, יעקב יעקב, רפאל איתן.