הכללת נשים בצמרת רשימת חד"ש לכנסת תעמיד את החזית בראש המאבק לצדק חברתי-כלכלי-פוליטי לכלל האזרחים.
הטיעון כי יש להכליל נשים בעמדות החלטה בחברה, בכלכלה, בפוליטיקה ובמשא ומתן מדיני – הוא טיעון של יעילות. נשים מביאות עמן ערך מוסף של ניסיון בבניית יחסים וגישור ברבדים שונים; אקטיביזם אזרחי; חיי המשפחה והקהילה; והן באות מאוכלוסיות החיות עם ההשלכות של קונפליקטים וסכסוכים. הקמת חברה מגדרית צודקת תפיק "תועלת" מתרומתן של נשים. תיאוריות מגדריות ומקרי מבחן רבים מגבים טיעונים אלו. זאת ועוד – לא מעט מחקרים מעידים, כי התנהגותה של מדינה הן במדיניות הפנים שלה והן במדיניות החוץ שלה ניתנת לחיזוי על פי רמת השוויון המבני בין נשים לגברים באותה מדינה. הכללת נשים היא אחד הסממנים של מדינה שוחרת שלום פנימי וחיצוני. מדינה המכלילה נשים בכל רבדי החיים היא מדינה שבה החשיבה היא אחרת, חדשה, כוללת.
הקונפליקטים הפנימיים בישראל, כמו גם הסכסוך הישראלי-פלסטיני ועם המדינות הערביות השכנות, לא ניתנים לפתרון ללא הכללת נשים בתהליכי קביעת המדיניות. התנועה הפמיניסטית בישראל הכירה כבר עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בשנת 1987, כי המאבק על זכויותיהן צריך להיות רגיש למאבק הפלסטיני. נשים היו צריכות להקים ארגונים שלום משלהן כדי להשמיע קול ייחודי זה. ההכרה כי מידת הדרתן של נשים משיתוף כלכלי ופוליטי קשורה לחוסר יציבות פוליטי ומדיני, צריכה להיות עניין מקובל וידוע, ולא בקרב נשים בלבד.
הכללת נשים פירושה שינויים בהיררכיה של החברה הפטריארכלית-מיליטריסטית בישראל. הכללת נשים פירושה שינוי בשיח הביטחוני בתוך ישראל ובמדיניות החוץ שלה. הכללת נשים בבניית תהליכים מביאה יציבות ומתינות, הבנת "האחר", התייחסות לנושא זכויות האדם, התייחסות לביטחון החברתי-כלכלי של האדם. הכללת נשים בתהליכים תמתן את התוקפנות והאלימות של השיח הגברי-צבאי. בחברה הישראלית, שבה אין זמן לחשוב על השלום, מתוך מחשבה על ביטחון צבאי ללא הרף, צריכים מקבלי ההחלטות, הציבור הרחב והתנועות החברתיות להיות מודעים לכך כי ההשגחה על ביטחון האישי והביטחון הציבורי היא משימה בעייתית בחברה פטריארכלית שהצבא מופקד על ביטחונה.
מנקודת מבט זו חייבת חד"ש לשנות את התנהלותה הפוליטית בכלל ובעשר שנים האחרונות בפרט ולהוביל התנהלות חדשה ואחרת שתתחיל בהכללת נשים. עקרון השוויון בין מינים נמצא אומנם בין 9 עקרונות היסוד של חד"ש (אמנם במקום ה-7 אבל הוא שם) אך איננו מיושם במוסדות החזית ובייצוג הציבורי שלה. אי שוויון זה מתבטא הן באי ייצוג נשים בכל בעמדות הפומביות הבולטות של החזית שהתעצם מאז פרישתה של תמר גוז'נסקי מהכנסת ה-15.
אני טוענת, כי החזית חייבת לפנות מקום לנשים ערביות ויהודיות כצעד ראשון לקראת התחדשותה כדי לתת דוגמה למוסד פוליטי המממש את כל הצהרותיו העקרוניות בארגון פנימה - כחזית יהודית-ערבית שסימנה על דגלה שוויון בין המינים. יש להתייחס לבעיה עכשיו ולא רק כאשר "השלום יגיע", "זמנים טובים יגיעו", "החברה תשתנה" ועוד תירוצים, וכל זאת כדי לא לשתף נשים בעמדות הכוח. ללא נכונות מצד מנהיגי חד"ש לבנות תנועה מכלילה לא תיכון חזית דו-לאומית גדולה ואמינה מספיק, שתוכל להוביל למטרות החרוטות על דגלה - צדק חברתי-כלכלי-פוליטי לכלל האזרחים.