לרגל הקמת ארכיון צילומי והיסטורי של אום אל-פחם ואיזור ואדי עארה נפתחה בגלריה לאמנות אום אל-פחם תערוכה ראשונה בסוגה. אל תחמיצו!
פתיחת התערוכה זיכרון מקום - ההיסטוריה הצילומית של ואדי עארה מהווה אירוע חשוב בתהליך בניית סיפורו של העם הפלסטיני והעמקת תודעתו הלאומית. התערוכה מציגה לציבור שלב חשוב בהקמתו של ארכיון צילומי ראשון מסוגו של ההיסטוריה של האזור. בארכיון חומר מצולם רב-ערך המתעד את ההיסטוריה של האזור, המשתרע מ(אל-לג'ון (צומת מגידו) עד עיון אל-אסאוויר וח'רבת ואדי עארה (צומת ברקאי).
אומנות הצילום חדרה למזרח התיכון סמוך ללידתה, במחצית הראשונה של המאה התשע-עשרה. אמנים לא מעטים פעלו בשירותם של מיסיונרים והנפיקו תמונות של אתרי קודש שתוארו בתנ"ך ובברית החדשה, אך בצידם צמחה מסורת צילום מקומית. המקצוע התפתח במהירות ונפתחו אולפנים במהלך המאה. אולם באזור המשולש הצפוני, שלא זכה לאיזכור רב בספרי הקודש, החלו עדויות מצולמות לצוץ רק בעשור הראשון של המאה העשרים. אין פלא לכן, שבין המוצגים המוקדמים ביותר שבתערוכה נמצאים צילומים מהחפירות בתל מגידו (תל אל-מתסללם) של גוטליב שומאכר ולאחר מכן של משלחת מאוניברסיטת שיקאגו.
המקורות המוצגים מגוונים, וביניהם צילומים נדירים שמקורם בארכיונים זרים, באוספים פרטיים מקומיים, בעיתונות, והחל משנות השבעים של המאה הקודמת - גם משל צלמים ואולפנים מקומיים. בתערוכה נעשה גם שימוש בארכיונים של קיבוצים שהתנחלו בעמק יזרעאל (מארג' אבן עמר), אשר בנוסף למידע על כפרים פלסטיניים שסיפקו לש"י (שירות הידיעות של ההגנה) לקראת כיבושם, אספו גם תמונות המתעדות את חיי כפרי אל-רוחה, שנהרסו ב-1948. יחיד במינו הוא פרויקט של האוצר גיא רז לצילום ותיקי אום אל-פחם, רובם בסלון ביתם.
התערוכה מציגה לא רק את פנים האנושיים הייחודיים של ואדי עארה, אלא גם את מקומו ברצף המרחב והזמן. וכך, הצופה בתערוכה תופס את הואדי במסגרת רצף מרחבי מבילאד אל-רוחה עד מחוז ג'נין (יעבד, ענין). ואדי עארה מוצג בהקשר הערבי והאסלאמי - וגם ככל שהוא הולך ומשתנה היסטורית. מבחינה אחת, מהלך המאה העשרים מיוצג בתמונות כרצף של כיבושים - מיציאת הצבא העות'מאני דרך המנדט הבריטי וסיפוח ואדי עארה למדינת ישראל והשתלטות הממשל הצבאי על האזור. אך במקביל נותנות התמונות ביטוי מרשים להיסטוריה של התנגדות - המרד הגדול (1936-1939), מלחמת 1948 ופעולות מחאה שונות עד אינתיפאדה אל-אקצא. סיקור נרחב מוקדש להפגנה הערבית-היהודית הגדולה נגד "ביקורו" של מאיר כהנא באום-אל-פחם ב-1984. אך התערוכה מאפשרת גם להכיר מימדים מרכזיים אחרים בחיי האזור, שנוטים לשכוח; ראויים לציון במיוחד התיעוד של עבודת נשים לאורך התקופה כולה, וכן סידרת הריאיונות עם זקני האיזור, שערך היועץ ההיסטורי של התערוכה, ד"ר מוצטפא כבהא.
התערוכה זאכרת אל-מכאן (זכרון המקום) פתוחה לציבור עד אפריל 2009.