רבות דובר בשבועות האחרונים על תנועת דרור ישראל ועל עמותת איילים, שני גופים שמאליים ציוניים עם קשרים למפלגת העבודה, המתיימרים להוביל את המחאה החברתית של הקיץ הנוכחי. כתבה ששודרה בקיץ שעבר בערוץ 2 (יאיר לפיד בהופעה חלקלקה ומשובחת) חושפת את הקשרים ואת השותפות האידאולוגית בין התנועות הללו לבין פנחס ולרשטיין – לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע ויו"ר מועצת מטה בנימין במשך שלושים שנה, וכיום יועץ מיוחד לענייני התיישבות במשרד לפיתוח הנגב והגליל:*
הכתבה היא שיר הלל לפועלו של ולרשטיין ולמפעל ההתנחלות ומשרטטת את אימוץ הפרקטיקות של הימין המתנחלי בידי צעירי השמאל הציוני תוך הצגה של ההיגיון הקולוניאלי המשותף לשני המפעלים. הנגב כפי שהוא מופיע בכתבה, בדומה לדימוי הימני של גבעות יהודה ושומרון, מתגלה כשורה של גבעות שוממות ומדבר פתוח, "ארץ ללא עם". בנגב הזה אין בדואים, בנגב הזה גם אין מזרחים ואין רוסים. למעשה כל מה שאנחנו רואים מדימונה הם ניצני "כפר הסטודנטים" של איילים ולשכת ראש העיר. את השיכונים בדימונה לא רואים בכתבה וזה לא מקרי. פיתוח הנגב והגליל על פי משנתם המשותפת של ולרשטיין ושל דרור ישראל ואיילים לא כולל שיקום שכונות, לא כולל השקעה בתשתיות, בחינוך, בדיור ציבורי. פיתוח מבחינתם הוא התיישבות לבנה ואשכנזית במרחב השומם והמפגר הזה. לא מדובר בפיתוח, כי אם ביהוד ובהלבנה של הנגב.
תנועת מחאה שתובל על ידי הפריפריה לא יכולה להיות מונהגת על ידי התנועות האלו. תנועות הממשיכות את הסוציאליזם המדומיין מבית מפא"י לא יכולות להיות שותפות למאבק לשינוי פני החברה. השותפות למאבק הזה צריכות להיות כל הקבוצות שהושארו מחוץ לפריים בכתבה: ערבים, מזרחים, חרדים, וכל מי ששואף לחברה אזרחית ושוויונית.
מרים ויילר ורונה מורן
| [*] | דרך אגב, כיום פנחס ולרשטיין מכהן כחבר ועדת חקירה לגבולות עיריות לוד ורמלה והמועצה האזורית עמק לוד, ויהיה בין שלושת האנשים שיכריעו על עתידו של הכפר הלא מוכר דהמש. |