חולדאי בפעולה

ישיבת מועצת עיריית תל-אביב האחרונה היתה סוערת. מהלך הישיבה הופסק ושבנו לדון בסדר היום רק לאחר שלכאורה מאבקי דתיים חילוניים ירדו ממנו.

בפתחנו ניצבו שני תפוחי אדמה לוהטים: שירת "לכה דודי" ביום שישי והטבות לחרדים בשכונות הדרום, בקיצור סלט חרדי-חילוני עם מעט תוכן והרבה התלהמות ושנאת חינם, כאשר חברי המועצה כמובן בוחשים בקדירה. בשבוע שבו מלגת תלמידי הישיבה הוציאה את הסטודנטים לכבישים, מועצת העיר תל אביב דנה בגבולות דתיים-חילוניים, בסטטוס קוו ובקשר בין כל זה לגזענות פשוטה.

בסופו של יום הסתבר, שכדי לבקש דיור בר השגה לאוכלוסייה מוחלשת אתה חייב להתחיל לדבר על זרים ולתבל את ההצעה בגזענות טובה וישנה כדי שתוכל להגיע לערוץ השני. וכדי להגיד את ההיפך, כדאי שתכפיש את ש"ס, כי זה תמיד נשמע טוב. ובדרך, אם אוכלוסיות שלמות נרמסות בלהט הדמגוגיה וההכפשות, נו טוב, זה לא נורא, הם רגילים כבר. גם הפליטים וגם הש"סניקים.

חברי המועצה שהגישו את ההצעות לסדר, לא טובת אזרחי העיר עמדה לנגד עיניהם אלא הרצון לזכות בכיסוי תקשורתי קל ומהיר תוך השמעת הצהרות מפוצצות, שבינן לבין המציאות אין ולא כלום. חבר המועצה מטעם ש"ס, שעם מפלגתו נמנה שר השיכון, לא טרח לפנות לשר הממונה ולו ברמז דק על מנת לבקש את התייחסותו ותמיכתו לעניין. וחברי המועצה שהתגוששו בנושא לכה דודי והדקה האבודה ביום שישי יכלו להגיש ערר, לפנות לרשות לאיכות הסביבה בנוגע למטרדי הרעש והתחבורה וזיהום האוויר החמורים, שאותם מייצר ראש העיריה בכל רחבי העיר.

הכותרת "דיור בר-השגה" הפכה זה מזמן לקלישאה, שלאיש מהמנופפים בה והמדברים בשמה לא ברורה מהותה. בישיבת המועצה האחרונה הזכרתי לחולדאי את הבטחותיו טרם הבחירות לדיור בר-השגה בעיר. כזכור הוקמה ועדה כשנה לפני הבחירות, שמסקנותיה פורסמו בתרועה רמה ימים ספורים לפני הבחירות ונקברו בקול דממה דקה מיד לאחריהן.

ציינתי שראש העיריה שומר את הנושא למיחזור בבחירות הבאות, ובכלל - לגבי חולדאי נדמה שלאחרונה הפנים ראש העיריה את שיר הילדים הידוע "מדוע לא יבוא פורים פעמיים בשבוע?" ומתחפש מעל כל במה רעננה למה שהוא לא: בעל רגישות חברתית, תומך בתחבורה ציבורית ושרוף על נת"צים וכל שאר הדברים שנשמעים טוב בתקשורת ופחות בפרקטיקה.

מיתחם

שיא הגיחוך הגיע, כאשר חולדאי ציטט מעל בימת המועצה ציטוט, שממנו עולה כי הוא תומך בכך שהזכות לדיור הינה זכות יסוד. הצביעות במקרה זה חזקה יותר מזרקורי גינדי המטרידים. האדם שאחראי יותר מכולם לגירוש כפר שלם, לג'נטריפיקציה ביפו ובשכונות הדרום ולהפיכת תל אביב לעיר לעשירים בלבד הגדיש את הסאה, ונדמה היה לרגע כי אנו צופים בזאב המחופש לסבתא של כיפה אדומה.

אך חיש קל הורדה המסכה, כאשר צפינו ב"סבתא" מאבדת שליטה בצחוק חסר-רסן, כאשר חברי הקואליציה הרופסת שלו נאחזים אחד בצווארו של השני ומאיימים לשסע איש את רעהו לספסל לגזרים. אין ספק כי זהו מופע שנאה מזוקקת שעולה על ההצגות בחו"ל, אותן נוהגת הסבתא התרבותית לפקוד חדשות לבקרים בטיסות על חשבון חברה עירונית זו או אחרת, או סתם על חשבון משלמת המיסים.

הפוליטיקה של השנאה היא מעניינת, ומעניינת לא פחות איך שאילתה הופכת פתאום להצעה לסדר. איך השאילתה של חבר קואליציה לגבי השמעת שירים בכניסת השבת, שנשלחת לפי החוק לראש העיריה ומזכירת המועצה, הופכת תוך פחות משבוע להצעה לסדר נגדית ומתלהמת לא פחות שמגיש חבר קואליציה אחר. מאוד מעניין.


כדאי עוד לקרוא: