היא ישבה לשתות את הקפה הערבי שלה,

המרפסת לעת בוקר הינה התרוממות אל הנאת החושים.

היא אומרת: הקפה הוא פכחון דעת.

באינסטינקט הערבי שלו הוא מבין את השפעת ההל על העצבים,

הוא שומע את חדשות השעה תשע ונעמד בכאב,

העברית היא לשון הגולה, המציאות, האירועים וההחלטות שיצאו אל הפועל.

הערבית עודנה מובסת בקול המנהיגים, בשדות הקרב, בספרי ההיסטוריה המודרנית

ובחדרי המשא-ומתן האחוריים.

אבל היא מנצחת בשירים ובקולות המשוררים בתחומה הלשוני.

הערבית היא אהובה לא חוקית של הערבי בתוך הקו שאינני יודע מדוע הוא מכונה ירוק.

והערבית אינה השפה שמפגישה אותו עם נורית.

נורית, בחורה יפה שאינה דומה לחיילים במחסומים,

שאינה שונאת את האחרים, שאוהבת את גווארה,

אינה שמה לב לתמונת ערפאת התלויה על הקיר

נהנית מקול פַיְרוּז מבלי להבין אותה,

והיא אינה דומה לחיילים שהולכים לצפון מן הדרום, ולדרום מן הצפון

על גב ההתנשאות והחשק לשבור את אפם של אחרים כאשר הוא מתרומם מעל

לשוקיהם.

לנורית אין קשר לאלה, היא מוכנה לאהוב את האחר,

כאשר הוא מתרגם לה שורה מספר של מחמוד דרויש

ועוזב את אלמתנבי ודומיו - שהרי ההיסטוריה הזאת רחוקה מחיפה האובדת בין

ההווה לגולה

נורית אוהבת אותו כי "הוא לא דומה לערבים"

השיער הבלונדיני רצוי במילון הפתיחות כלפי הערבי,

וצבעו הבהיר פותח אפשרויות לדיאלוג ומקרב נקודות השקפה.

ואילו צבעה השזוף, הנוטה לשחום, משאיר פתח לומר לפעמים כי הסכסוך אינו אלא

פוליטי וזמני.

אין זאת שאלה של סכסוך אידיאולוגי עם האחרים אשר אינם לגמרי דומים לו, בה

במידה שזה סכסוך סביב סוג המוסיקה ועיצוב השיער ודיוקה של העברית המבורכת.

נורית אוהבת את המראה שלו, את הבושם שלו, את טעמו ואת האופן שבו הוא מנשק

ומקשיבה בהבנה לדעותיו המנוגדות לספרי הלימוד שלה,

היא איננה שונאת את גיבוריו מבין המשוררים, הפוליטיקאים והמהפכנים,

אך היא מסבה את פניה ממנו, מתמונותיו, מספריו ומן המוסיקה שלו כאשר הוא

מתוודה שהוא ערבי ופלסטיני, ויש לו המנון, וסמלים ואחים שישובו יום אחד, כי לו

ולהם יש זכות על הארץ.

אבל היא אוהבת אותו כי הוא דומה לה כאשר הוא מוזג ויסקי בקרח וג'ין בלימון ומאזין

לרולינג סטונז ולפינק פלויד ואפילו לשלמה ארצי, והוא זה שהכיר לה את נתן זך,

את ישעיהו ליבוביץ' ואת א"ב יהושע, והוא מתלבש באלגנטיות ומצית סיגריה כמי

שיודע ומפיח עשן בביטחון של גיבורי קולנוע. בעיניה הוא לא לגמרי ערבי.

והוא אוהב אותה כי היא דומה לו כשהיא בוכה וכשהיא צוחקת וכשהאהבה בוהקת

בעיניה הכהות, וכאשר היא שותה את הקפה הערבי שלו בבוקר, ותה בנענע ומרווה

בערב.

ומשום שהיא אינה דומה לחיילים ולפוליטיקאים ואינה נוטה יותר מדי לסיפורי המקרא.

והיא בעיניו לא לגמרי יהודיה.