עוד כשהיו בהכשרה אמר זאב שבלי כוח לא יקום כאן שום דבר, וסוניה הסכימה איתו, אבל אמרה שבלי מוסר לא יישאר כאן שום דבר, וזאב הסכים איתה.

לכן, החליטו, יקראו לבנם הראשון "יורים" ויחנכו אותו לירות, ולבנם השני יקראו "בוכים" ויחנכו אותו לבכות.

וכך היה.

אלא שבערב, כשהיה יורים חוזר מאימוני-הירי, היתה סוניה, שהאמינה שבלי מוסר לא יישאר כאן שום דבר, מלמדת את בנה גם לבכות.

ואילו כשהיה בוכים חוזר בערב מאימוני-הבכי, היה זאב, שהאמין שבלי כוח לא יקום כאן שום דבר, מלמד את בנו גם לירות.

וכך יצאו יורים ובוכים אל החיים.

***

בכל פעם שיש מלחמה מתייצבים יורים ובוכים ראשונים אל הדגל, כי כך חינכו אותם.

הם לוחמים כאריות, טסים כנשרים והורגים ללא-חת. "יורים ובוכים הם מיטב הנוער" – אומר תמיד המפקד אחרי הקרב.

אבל בתום המלחמה חוזרים יורים ובוכים הביתה וכותבים שירים וסיפורים וחוברות וספרים על הרע שבמלחמה והלא-יפה שבהרס והנורא שבהרג.

כי כך חינכו אותם.

***

בממשלה מצביעים תמיד יורים ובוכים לפי צו מצפונם, אך תמיד, כשמתקבלת ההצעה הפוכה, אין להם ברירה אלא לבצע אותה בשלמותה.

"איננו מסכימים לאף מילה בהחלטה," אומרים יורים ובוכים לעתונאים, "אך נילחם עד מוות להגשמתה."

אבל יורים ובוכים אינם צבועים. ולכן כל לילה, לפני השינה, הם משמיצים את ההחלטה כדי שיהיה להם למחרת הכוח להמשיך ולבצעה.

***

כשיורים ובוכים הולכים להתיישב באיזה מקום הם, כמו כולם, מסלקים משם את אלו שישבו שם קודם.

אבל יורים ובוכים, להבדיל מכולם, הם עקרונית נגד זה שיסלקו את אלו שישבו קודם.

יורים ובוכים אפילו נוסעים לפעמים להפגין למען זכותם של אלו שסולקו לחזור לאדמתם. אחר-כך חוזרים יורים ובוכים לאדמתם לזרוע ולקצור.

כי הם זורעים בדימעה וקוצרים ברינה – בוכים ויורים.

***

יורים ובוכים הם לא טמבלים ולכן, כשהם רואים שהמצב הוא לא-כל-כך טוב, הם מחליטים לעשות מחאה כדי שהמצב יהיה קצת יותר טוב.

אז יורים ובוכים מתכנסים ומודיעים, שהמצב לא כל כך טוב ושככה אי-אפשר יותר.

אחר-כך הם הולכים הביתה, אבל המצב ממשיך להיות לא-כל-כך.

אז יורים ובוכים מתכנסים שוב, ומודיעים שהמצב לא-כל-כך טוב ושצריך לעשות משהו.

אחר-כך הם הולכים הביתה, אבל המצב ממשיך.

אז יורים ובוכים מתכנסים סופית ומכריזים, שהמצב הוא לא-כל-כך טוב ושככה אי-אפשר יותר ושצריך לעשות משהו ולכן הם מציעים לתמוך, תוך הסתייגות כמובן, במצב הנוכחי, כי אחרת המצב יהיה גרוע יותר, ועדיף מצב לא-כל-כך טוב על פני מצב לא-נוכחי הרבה יותר גרוע, והם מפרסמים עצומת-מחאה הקוראת לתמוך בכל-זאת במצב הנוכחי.

ומייד נהיה המצב לא-כל-כך נורא והם הולכים הביתה.

***

תמיד כשהורסים את מערות טורקלין כדי לבנות במקומן שיכון, נמצאים יורים ובוכים במקום והם בוכים פעמיים.

פעם אחת הם בוכים מצער על הרס הטבע, ופעם אחת הם בוכים מאושר על בניין הארץ.

כי יורים ובוכים אוהבים מאוד את הטבע ואת הארץ.

***

אחת לשנה יורדים יורים ובוכים לביקור בשכונת-עוני או בהצגת-מצוקה ועולים משם מזועזעים וכואבים.

"מהיכן העוני?" שואלים עצמם יורים ובוכים בכאב. "מאין המצוקה?" שואלים עצמם יורים ובוכים בעוני. "מאיפה הכאב?" שואלים עצמם יורים ובוכים במצוקה. "מנין הזעזוע?" שואלים עצמם יורים ובוכים בזעזוע.

המון סימני-שאלה נוקבים יש להם, ליורים ובוכים.

בצבא הכיבוש

יורים ובוכים מתנגדים לכיבוש ובגלל זה הם אוהבים לשרת בצבא הכיבוש.

יורים ובוכים אוהבים את זה, כי בערים הכבושות הם יכולים לירות ולבכות כאוות נפשם.

הם יורים כי לא רוצים אותם שם.

הם בוכים כי לא רוצים אותם שם.

הם יורים כי הם בוכים. הם בוכים כי הם יורים.

בידם האחת יורים ובוכים יורים, ובעינם האחת יורים ובוכים בוכים.

וזה כל-כך יפה לראות את יורים ובוכים יורים ובוכים, יורים ובוכים, יורים ובוכים.

וכך הם ממשיכים