תגית : הפלסטינים בתחומי הקו הירוק

נגד מכחישי הנכבה וממשיכיה

שרי הימין מתחרים זה בזה בהצעות חוק גזעניות. אסור להיזכר, אסור לכאוב... אבל מכחישי זכר הנכבה עסוקים עתה בהמשכתה. הנכבה אינה רק זכרון שיש להגן עליו - היא תהליך נמשך. »

לא ל"טרנספר בהסכמה"

מי רוצה להעביר את תושבי המשולש "בהסכמה" לידי "הרשות הפלסטינית"? את מי משרתת הפצת רעיון ה"טרנספר המוסכם"? »

זאכרת אל-מכאן - זיכרון מקום: היסטוריה צילומית של אום אל-פחם ואדי עארה, 1903-2008

זאכרת אלמכאן - "זכרון המקום" - תערוכה ראשונה מסוגה בגלריה לאמנות אום אל-פחם. »

דו-לאומיות יהודית-ערבית: עקרון מתבקש וחזון

חיים דו-לאומיים במדינה שתהיה גם יהודית וגם ערבית, מדינה שיהיה בה מקום לטיפוח של זהויות חוצות, לזהות יהודית-ערבית, וכמובן גם מקום לזהויות תרבותיות ואתניות אחרות... אם תרצו אין זו אגדה? »

نداء لأنقاذ مجلسنا البلدي قبل فوات الأوان اللجان المعينه يجب ان تكون خط احمر للك

בואדי עארה נמשכות הריסות הבתים – והממשלה מקדמת את היוזמה לבניית עיר יהודית של 150,000 תושבים. בערערה עצמה, נשקפת סכנה של הקמת ועדה קרואה. שליש מן המועצות המקומיות הערביות בארץ מנוהלות על-ידי ועדות קרואות, מקום טוב לפוליטיקאים מקורבים לנהל במקום האזרחים הערבים... קראו את כרוז התחברות בערערה נגד הריסות הבתים ולשמירה על הדמוקרטיה והניהול העצמי במועצה המקומית. »

1956—2009: יום השנה ה-53 לטבח כפר קאסם

מה לעשות עם העבר? הזמנה לערב משותף בכפר-קאסם לציון 53 שנים לטבח. »

טבח כפר קאסם, 1956: תוכנית חפרפרת

טבח כפר קאסם לא נשכח. האם היתה זו "תקרית מצערת"? מהי "תוכנית חפרפרת", שעליה רמזו הנאשמים במשפט כפר-קאסם? »

כפר קאסם: זכרון והתנגדות

מפגש יהודי-ערבי בכפר קאסם עם הפעילים המקומיים שתחת עולו של הממשל הצבאי ולמרות איומי השלטון ושליחיו שמרו על זכר הטבח. על בנייתה מחדש של קהילה פצועה דרך מסורת של זכרון והתנגדות. »

בולדוזרים, עצים, וילות: נישול הבדואים נמשך

כיבוש הקרקע בנגב - מידי תושביו: ייעור הנגב בידי הקק"ל נועד למנוע מן הבדואים להשתמש באדמותיהם. ובעקבות הבולדוזרים ההורסים מגיעים היזמים... »

מדינה נאמנה לכל אזרחיה

מי אמר שהאזרחים הם אלה שצריכים להוכיח את חובתם למדינה — שאמורה לשרת אותם? ולאיזו מדינה — זו שמנהלת נגדם מלחמת התשה? »

העיר חריש: איך להשתמש במצוקת החרדים נגד הערבים

משרדי הממשלה מקדמים במרץ את הקמתה של עיר גדולה - חריש-קציר - בואדי עארה. היא לא נועדה לפתור את מצוקת הדיור של משפחות חרדיות אלא להשתמש בהן כדי לחסום אלטרנטיבות של פיתוח אמיתי, למען תושבי האזור. »

רדיפה פוליטית בואדי עארה

ב-2007 פעיל של תראבוט מוחה נגד המצור על עזה. בספטמבר 2009 הוא מוזמן ל"שיחה" במשטרה בעקבות פרסום כרוז של תראבוט; בדצמבר הוא נחקר אודות ההפגנה על ידי השב"כ. כך ייעשה לפעיל ערבי שמעז למחות. »

הטרדה משטרתית בואדי עארה

פעיל חברתי ערבי מחלק כרוז של תנועת תראבוט בערערה. ימים ספורים לאחר מכן הוא מקבל הזמנה לשיחה במשטרה... »

שמאל חדש הוא שמאל-עממי

על שמאל חדש מדברים הרבה. אבל כדי שלא נקבל מהדורה נוספת של השמאל הישן - חשוב להתמודד עם שאלת-המפתח: ההרכב החברתי שלו. »

פליטי 1948 בשייח ג'ראח הופכים לפליטי 2009/10

בשבועות האחרונים מתקיימות מדי יום שישי הפגנות קבועות נגד גירוש תושבים פלסטינים מבתיהם בשכונת שייח' ג'ראח. הפגנות לא אלימות אלו הן לצנינים בעיני המשטרה אשר מפעילה את כל האמצעים שברשותה כדי למנוע את קיומן... »

גם וגם אבל אותו הדבר - תשובה לעופר כסיף

האם אפשר לאפיין את החברה הישראלית כחברה קולוניאלית? מה פירוש הדבר בדיוק? אלדד ציון מגיב למאמרו של עופר כסיף, שחלק על מסקנותיו. »

מרכז למידה ביפו

ביפו פתחו פעילות ופעילי התחברות-תראבוט מרכז למידה לילדים. על עבודה קהילתית עמוקה, ועל חשיבותה למאבק בדיכוי ואפליה. »

עצרת מחאה ביפו

ביום שישי הקרוב, 9 באפריל 2010 תתקיים עצרת גדולה ביפו ביוזמת וועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, נגד הרדיפות הפוליטיות כלפי ראשי הציבור הערבי בישראל, צווי ההריסה והחנק התכנוני של האזרחים הערבים ושאר איומי השלטון. בואו למחות איתנו! »

אזרחים על הכוונת

סרט שהופק עבור עדאלה על ידי הבמאית רחל לאה ג'ונס עוסק באפליה נגד פלסטינים אזרחי ישראל בכל תחומי החיים. הסרט בוחן את אי-השוויון בזכויות קרקע ודיור, תעסוקה ועוד. »

עצרת ביפו מטעם וועדת המעקב

ביום שישי האחרון (ה־9 באפריל 2010) התקיימה בשכונת ג'בלייה ביפו עצרת מטעם וועדת המעקב העליונה של הציבור הערבי בישראל, תחת הכותרת "התמודדות עם המתקפה הכללית של השלטון על הפלסטינים אזרחי ישראל". »

תהלוכת השיבה – מיסכה

ביום שבו מציינים רוב הישראלים את יום העצמאות, מציינים הפלסטינים את יום-השנה לנַכּבָּה. בכל שנה בוחרים הפלסטינים אזרחי ישראל כפר שממנו נעקרו במלחמת 1948 כדי לקיים את תהלוכת השיבה. השנה תיערך התהלוכה לשרידי הכפר מיסכה, השוכן ליד טירה. »

ילדים וביתם, דהמש 2010

איום הריסה מרחף על בתי משפחות כפר דהמש, בין רמלה ולוד. על מי מאיימים הצווים? ילדים שבתי משפחותיהם בסכנת הריסה, דהמש, אפריל 2010. »

הפגנה נגד נישול הבדואים

הפגנה בתל-אביב, יום רביעי, 12.5.10, 17:30: די לגזל אדמות הבדואים בנגב! יופסקו מייד עבודות הייעור של קק"ל באדמות הכפר אל עראקיב! לחדול ממדיניות ההריסות, הפינויים והשמדת היבולים! »

בואו ללוד! נשות דהמש, לוד ורמלה מתייצבות נגד הריסת בתים ונישול

צווי הריסה מאיימים על כ-600 איש. נשות דהמש, לוד ורמלה החליטו לפעול ולהשמיע את קולן כדי לעצור את מימוש צווי ההריסה בשכונת דהמש ובשכונות הערביות של לוד. פנייה דחופה. »

סכנת הריסות בדהמש: לא עומדים מנגד

מה קורה בדהמש? איך יוצרים כפר בלתי-מוכר בין לוד לרמלה? תושבי דהמש חיים עתה בצל האיום להרוס את בתיהם - לאחר מאבק של שנים להכיר בכפר. בואו עכשיו לתמוך, להזדהות, להגן על הזכות לבית! »

عن تنكر الحب والهوية في كتاب "إلى يافا" – إصدار أول للشاب اليافاوي أيمن سكسك

يتناول أيمن سكسك الشاب اليافاوي في إصدار أول وجديد باللغة العبرية "إلى يافا" هموم وعبئ الهوية لدى شاب عربي يافاوي فلسطيني يقع في غرام جندية إسرائيلية وكيف أن المجتمع الإسرائيلي وعشيقته لا تقبله. حيث يحاول سكسك من خلال القصة عكس واقع أزمة الهوية القومية لدى الشباب في بلده. من الذي يرفض الهوية، هي أم نحن؟؟ هل حقا الحب هو من أنكر بطل القصة أم أن هويته الشبه مبهمة والغير مستقرة هي التي ترفض معظم الشباب المحليين وبالأخص اليافاويين في مركز البلاد! »

من وحي المنشية – ذاكرة أبو السعيد

الاسم: صالح المصري; البلد: يافا; اللقب: أبو السعيد; الأم: مريم; الأب: مدفون في الهيلتون... »

הבדואים משמיעים את קולם בתל אביב: לא לנישול!

ביום רביעי, 12.5.2010, הפגינו בלב תל-אביב מאות ערבים בדואים מן הנגב יחד עם פעילי שמאל מאזור תל-אביב בדרישה לשים קץ למדיניות הגזל והנישול של אדמת הבדואים. »

אין בתים לא-חוקיים – יש חוקים גזעניים!

מתחברים: תושבי דהמש הנאבקים נגד הריסות בתיהם ופעילות ופעילים מירושלים ומתל-אביב, העומדים בעקשנות נגד נסיון נישול הפלסטינים בשייח' ג'ראח, מפגינים ביחד, בין רמלה ללוד »

لجنة تضامن مع أمير وعمر

برزت رسالتان أساسيتان في الأمسية التضامنية مع المعتقلين السياسيين أمير مخول و د. عمر سعيد، قبل اسبوع. الأولى هي رفض الاتهامات "الأمنية" الموجهة إليهما (وهي سياسيّة الدافع طبعًا)، بمعنى عدم تصديق ما تنسبه السلطة وتزعمه من فبركات. والرسالة الثانية، المكمّلة، هي التأكيد على أن الاستراتيجية النضالية للجماهير العربية الباقية في وطنها كانت، تاريخيًا، ولا تزال، العمل السياسي والشعبي وليس أية "أجندات أمنية" مزعومة. »

מחנה קיץ בדהמש - בואו לעזור!

כדי לחזק את קהילת דהמש הנאבקת נגד סכנת הנישול וההריסות, עורכים חברי קבוצת ח'וטווה יחד עם פעילים יהודיים מאזור תל-אביב קייטנה לילדי דהמש בתאריכים 9 עד 13 ביולי 2010. בואו לתמוך! »

בדהמש מתחדש המאבק... בואו!

סכנת הריסת הבתים והנישול עדיין מרחפת מעל תושבי דהמש. ב-5 ביולי עומדת הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדון בתוכנית המיתאר שהגישו התושבים. בשבועיים הקרובים הולכת הפעילות בדהמש ומתגברת – ויש צורך גדול בתמיכה, בנוכחות, בסולידריות... בואו לדהמש! »

הוועדה המחוזית דוחה על הסף את תוכנית המיתאר לדהמש

זה המסר של המדינה לאזרחיה הערבים: אל תתכננו. הבולדוזרים ידברו. סכנת ההריסות בדהמש מחריפה - ועכשיו הכל תלוי במחאה הציבורית. »

הפגנה יהודית-ערבית משותפת ברמלה: לא להריסות בתים!

הפגנה יהודית-ערבית משותפת ברמלה, יום שלישי, 13.7, 18:00: לא להריסות בתים! »

מסרים חינוכיים בתחקורי השב"כ

קראתם את הדיווחים על הטרדת פעיל השמאל יונתן שפירא על-ידי השב"כ? היועץ המשפטי מסביר למה זומן פעיל תראבוט מואדי עארה, וג'יה סידאוי, ל"שיחה" עם נציג השב"כ »

ביקור הזדהות באל עראקיב

ביקור הזדהות באל עראקיב ביום שבת, 31.7.10, 10:30 »

כוחות ההרס באלעראקיב - המחאה והבנייה נמשכות

בפעם השלישית הגיעו כוחות כבדים להרוס את הכפר הבדואי אל-עראקיב. הם הורסים - אנחנו נמשיך לבנות ולתמוך בתושבים המגנים על קיומם וזכויותיהם. »

דברים מכלא בית הקברות: השייח' סיאח מדבר

תושבי אל-עראקיב נמצאים שוב בבית-הקברות של יישובם לאחר שבתיהם - שנבנו מחדש בעמל רב בסיועם של מתנדבים - נהרסו ב-25 ביולי 2011. הקשיבו לדברים שנרשמו מפיו של השייח' סיאח אל-טורי, מנהיג המאבק, לאחר ההריסה השנייה של הכפר באוגוסט 2010 »

משמרת מחאה בסילוואן

משמרת מחאה בסילוואן »

לא מספר המדינות קובע. הדה-קולוניזציה קובעת

חלק גדול מהוויכוח בשאלת הפתרון המדיני לסכסוך - שתי מדינות או מדינה אחת, מחמיץ את העיקר: הצורך לבלום את תהליכי ההתיישבות, לעצור את הקולוניזציה כדי לאפשר ליחסים בין העמים לעבור לדפוס אחר של יחסים. »

بلدية تل أبيب يافا مصرّة على ترحيل أهل بيارة دكة!

عادت الجرافات سريعة وقامت بهدم وجرف أساسات البيت الذي حاول العديد من اليافاويين بناءه فجر اليوم الذي تلا عملية هدم بيت عائلة العداسي في يافا. هذه الجرافة هي نفسها التي قامت فيما بعد، وخلال فترة قصيرة بهدم بيت موسى دكة لينال بذلك نفس المصير الذي تلقته عائلة العداسي. »

עשור לארועי אוקטובר

עשר שנים חלפו מאז אוקטובר 2000, אז ירו למוות שוטרים ישראלים ב-13 אזרחים, בפקודה ותחת הוראות חוקיות. הפוליטיקה שהולידה את הירי עדיין אתנו – פוליטיקה של הפחדה ושנאה, פוליטיקה של פירוד, פוליטיקה אנטי-דמוקרטית. ב-2.10.2010 יתקיים בנצרת האירוע היהודי-הערבי המרכזי לציון עשור לאוקטובר 2000. »

שוויון זכויות, קיימוּת ופיתוח לנגב – לא לנישול הבדואים!

הקרן הקיימת לישראל מתכנסת בארה"ב ומדברת בשם הנגב - בשעה שייעור הנגב משמש לנישול האזרחים הבדואים. מכתב גלוי לראשי קק"ל »

"לכבוד ראש ממשלת ישראל..." נכבדי כפר קאסם כותבים לבן-גוריון אחרי הטבח

חודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם, נדרשו "נכבדי הכפר" לשלוח מכתב מנומס לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה. בן-גוריון ענה כבר למחרת. פרק נשכח מתיאטרון השליטה וההשפלה של המימשל הצבאי. »

למי שייך הנגב החדש? על תאגידים ואימפריות (וגם בדואים)

צפוף בנגב: צריך מקום בשביל העצים-הכובשים של הקק"ל ובשביל בסיס הבולדוזרים החדש שלה, בשביל יישובים ליהודים-מובחרים בלבד, בשביל הבסיסים הצבאיים האמריקאיים (!), וגם לצבא יש תוכניות... לא פלא שאין מקום לבדואים »

תעודת הוקרה לקק"ל

הוועדה העממית של אלעראקיב מעניקה תעודת הוקרה לקק"ל על מלחמתה נגד הבדואים ובעיקר באלעראקיב »

שעבוד הכלכלה הערבית לטובת המגזר היהודי בישראל 1967-1958

על הפקעות אדמות כבר שמענו. באילו אופנים נוספים ניצל המשק היהודי בישראל את הכלכלה הערבית? כיצד הפך הממסד את פרנסת הערבים וכלכלתם לתלויה במשק היהודי, וכיצד השתלט על אמצעי הייצור שנותרו במגזר הערבי? מאמר מאת יאיר בוימל חושף את השיטות. »

גזענות של יום-יום (4): תעודת זהות

דברים שרואים מכאן: עם תעודת זהות כחולה באוטובוס »

הדלפות מדו"ח פראוור: להפיץ אשליות, לפלג את הבדואים ולהזמין לחצים מימין

ועדת פראוור תגיש בקרוב את מסקנותיה ביחס לבדואים בנגב, ובינתיים כבר דאגו להדליף חלקים מהטיוטה. אל תיתנו למלים הגבוהות להטעות אתכם: בינתיים מציעים מעט מאוד בעטיפה נוצצת, וההדלפה היא בלון ניסוי פוליטי שנועד להטעות ולפלג. המאבק לצדק נמשך »

תופיק טובי, פורץ מחסומים

בחיפה מת בשבת תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני »

המשמעות של הרס הכפר ליפתא בירושלים

ליפתא הוא אחד ממאות כפרים פלסטיניים שתושביהם גורשו ב-1948. בניגוד לכפרים האחרים רוב בתי הכפר לא נהרסו ולא יושבו. כעת מתכננות הרשויות יחד עם יזמי נדל"ן להקים שכונות יוקרה על שרידי הכפר. »

המדינה העמוקה מדברת: מסמך קניג, 1976

בשנת 1976, ערב "יום האדמה" הראשון, הגיש הממונה על מחוז הצפון במשרד הפנים תזכיר סודי המסביר, איך יש לטפל באזרחים הערבים. ערב יום האדמה 2013 אנחנו מפרסמים מחדש את המסמך המספק הצצה נדירה אל לב הממסד, אל תוכניות המגירה שחלקן הפכו מציאות. »

יום האדמה בלוד - 29.3.11

המהפכות בעולם הערבי הוכיחו שאין כוח שיוכל לעמוד אל מול התנגדות עממית של צעירים שמבקשים חופש ושוויון. השבוע, הפגנת יום שלישי הקבועה בלוד תיערך בסימן יום האדמה ובדרישה להפסקת מדיניות האפליה והנישול כלפי הפלסטינים אזרחי ישראל. »

יומן הכלא של נורי אל-עוקבי

ב-27 בדצמבר נדון נורי אל-עוקבי, פעיל ותיק למען זכויות הבדואים ומייסד האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדואים, לשבעה חודשי מאסר על החזקת עסק ללא רשיון בעיר לוד. השופט שדן אותו החליט להחמיר בעונשו דווקא בשל פעילותו החברתית. בכלא רמלה כתב נורי יומן: שירים מן הכלא. »

هالة فيصل...تقتل مرتين!

نحن في حركة ترابط نؤيد بيان الجمعيات والناشطات النسويه في قضية "الصلح" بعد مقتل المرحومة هاله فيصل. قتل ياسمين أبو صعلوك في اللد أمس يحملنا مسؤولية التعامل مع ظاهرة قتل النساء في شكل أوضح وأعمق. »

רדיפה פוליטית עכשיו: "חבל, חבל עוואד שאתה לא עובר לצד השני..."

רוצים לדעת מה זו רדיפה פוליטית? רוצים לדעת איך מנסים להרתיע פעיל ערבי בדואי ממאבק על זכויותיו? שלוש שעות נחקר ד"ר עוואד אבו-פריח, דובר הוועדה העממית של אל-עראקיב, במשטרת רהט. שיעור באזרחות בישראל היום למחנך ופעיל פוליטי »

כנס כוחות שמאל בחברון, מאי 2011: בדרך לשותפות במאבק

אתגר שמאלי לפוליטיקת הפחד ולחומות ההפרדה: 300 פעילות ופעילים משני צידי הקו הירוק דנים באתגרים ובקשיים בכנס כוחות שמאל בחברון »

אל מנהיגי מחאת הדיור: שבע נקודות למחשבה

"להיות תחריריים או להיות מגזריים: זאת הברירה": עידן לנדו מסביר למה עתידה של המחאה אינו בחיזור אחר המימסד ואנשיו, אלא בחיבור בין המנושלים והמופלים »

هل هذه الخيام خيامنا؟

ان التضامن الحقيقي يعني تضامنا تحرص فيه كل مجموعة على خصوصيات ومطالب الأخريات، لكي لا ننتهي الى حلول تبنى فيها وحدات سكنية في المستوطنات "لحل ضائقة السكن"، تعطى قروض محسنة للجنود المسرحين وتطور حلول آنية لخفض اسعار الاستأجار والشراء في المدن اليهودية فقط »

היום הבינלאומי נגד עינויים – השקת Threat

היום הבינלאומי נגד עינויים – השקת Threat »

מפגש עם חיים הנגבי

מפגש עם חיים הנגבי »

זוהיר טיבי: צדק חברתי משמעותו הזכות לחלוקת משאבים שוויונית, גם בין יהודים וערבים

הקשיבו לד"ר זוהיר טיבי, העומד בראש הוועדה העממית בטייבה, מדבר בצעדת הדממה, תל-אביב, 20 באוגוסט 2011. »

יחד למען סיום הכיבוש והגזענות, למען מאבקו של העם הפלסטיני לזכויותיו הלאומיות

בעקבות כנס כוחות השמאל משני צידי הקו הירוק בחברון, שנערך ביוזמת תנועת התחברות-תראבוט, השמאל הפלסטיני בחברון והמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, נכתב ביחד גילוי דעת משותף בזכות המאבק החברתי בישראל - ולמען חיבורו למאבק נגד הכיבוש. »

האיש שזכר - טהא מוחמד עלי

טהא מוחמד עלי (אבו ניזאר), מן הנפלאים שבמשוררי הארץ הזאת, הלך מאיתנו. הוא נולד בכפר הפלסטיני ספורייה, גורש בגיל 17 וחזר לנצרת, נאבק על זכויותיו. הוא פירסם חמשה קבצי שירה. הנה שניים משיריו, מוקדשים לכל מי שנלחמים במעצמה גדולה. »

لماذا تصاعدت اعتداءات اليمين المتطرف ضد الفلسطينيين في الضفة وداخل إسرائيل?

غادي الغازي: فإن اليمين المتطرف، وخصوصا المستوطنين، يحاول أن يفعل "من أسفل" ما تحاول السلطات فعله "من أعلى". فالسلطات حاولت إسكات الاحتجاجات الاجتماعية بواسطة إشعال النيران في غزة. واليمين يفعل ذلك من أسفل، في الشارع، بواسطة هجمات عنصرية. »

בית המשפט דחה את נסיון המדינה לרשום את קרקעות אל-עראקיב על שמה

תושבי אל-עראקיב תובעים להכיר בבעלותם על הקרקע בה החזיקו לפני 1948. מדינת ישראל טוענת שבעצם לקחה את הקרקע לידיה כבר מזמן – בעזרת חוק רכישת מקרקעין מ-1953. התושבים, המיוצגים על-ידי משרד עו"ד מיכאל ספרד, זכו בניצחון ראשון, צנוע אבל חשוב, בהליך המקדמי: נסיון המדינה לרשום את הקרקע על שמה ולעצור את הדיון בזכויות הבעלות שלהם נכשל. הנושא נפתח לדיון. »

העצים הטובים והעצים הרעים, או יש חיים אחרי ההרס: סיור באל-עראקיב

מבט על אדמות אל-עראקיב, לאחר שהכפר נהרס יותר משלושים פעם. חיים עם שורשים עמוקים מתעקשים לפרוץ מחדש למרות ההרס, למרות המחיקה »

עכו מול המתנחלים החדשים והישנים

בעכו, מן היפות בערי המזרח התיכון, היא כעת זירת מלחמת התשה שמנהלים מוסדות המדינה, עמותות מתנחלים וג'נטריפיקטורים פרטיים נגד תושבי העיר הפלסטינים. עכו העתיקה הוכרה על-ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית, אך הדבר אינו מגן על תושביה מפני עוני ומצוקה וגם לא מספק לתושביה הפלסטינים חסינות מפני נישול. להפך: יופיה של עכו מפתה את המשקיעים – וממקד בה את פעולתם של מתנחלים לאומנים »

ליהודים בלבד! איפה אסור לבדואים לגור לפי פראוור

איך נקרא להחלטת ממשלה האוסרת קיומו של יישוב כלשהו של אזרחים ממוצא מסוים באזור נתון של המדינה - מחצית הנגב? »

פתחו את רחוב שוהדא בחברון!

הצטרפו ליום הסולידריות הבינלאומי עם תושבי חברון הפלסטינים במאבקם לפתיחת רחוב שוהדא והבטחת חופש תנועה לתושבים, 24 בפברואר 2012! »

מכתב פתוח ליו"ר קק"ל: הסירו ידיכם מאל-עראקיב!

מכתב פתוח ליו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, קורא לו לעצור את מעורבותה של קק"ל בנישול וגזל אדמות התושבים הבדואים בנגב. »

הקיץ הישראלי שהיה - ואלה שאולי יבואו?

המחאה של הקיץ האחרון חשפה את הסדקים בשיטה השלטת, והקולות שעלו במהלכה לא היו רק קולות המעמד הבינוני. הסדקים האלה קוראים לנו, המבקשים לפעולה למי שמבקש לחולל שינוי חברתי ולא רק לצפות מהצד ולבקר את מה שלא קורה. סיכום זמני וביקורתי של גל המחאה, לקראת ההמשכים שיבואו »

קול מן העבר – על עקירת הבדואים ונישול האינדיאנים

דצמבר 1954: דוברי השלטון מכחישים שמתרחש נסיון לפנות בכפייה בדואים מאדמתם וממקום מושבם - וגם שיש בכלל לבדואים מקום מושב קבוע. תופיק טובי עונה. »

הציונות היא בית כלא

יש הרבה מה לומר על מה שהציונות עשתה ועושה לפלסטינים – אבל כרגע חשוב לומר מה היא עושה גם לישראלים: הציונות היא בית כלא רעיוני לשינוי החברתי בישראל, המפריד בין יהודים לערבים. היא יוצרת עיוותים מוזרים בראשם של חלק ממפגיני הצדק החברתי. הציונות יצרה כאן משוואה מוזרה, כאילו זכויות האזרח שלנו אינן זכויות מוקנות – אלא מין קופונים שמקבלים תמורת מילוי חובות והתנהגות טובה בעיני השלטונות. »

הפנים שמאחורי צווי ההריסה: הכירו את עמותת רגבים

עמותת "רגבים" אינה מוכרת לרבים. היא שייכת לימין המתנחל, אבל לא מתמחה בהתיישבות או בפעולה ישירה נגד פלסטינים: אנשיה מתרכזים בקידום תהליך הנישול דרך מוסדות המדינה באמצעים משפטיים ומינהליים. כאן שומרים על "אדמות הלאום", מבקשים צווי הריסה, מדרבנים מהלכי גירוש. עמותת "רגבים" לא מפלה בין פלסטינים: היא פועלת נגדם משני צידי הקו הירוק »

קק"ל מתחילה לשלם על הנישול: ירידה ב-50% בתרומות לקק"ל-בריטניה

קק"ל-בריטניה איבדה 50% מהכנסותיה מתרומות ב-2011. לא צריך לדאוג לה - יש עוד הרבה כסף בקופה, והבולדוזרים לא נחים. דובר הכפר אל-עראקיב, ד"ר עוואד אבו-פריח: זהו הישג גדול למאבק שלנו, פניה האמיתיות של קק"ל מתחילות להיחשף. »

הבית הזה נועד להריסה

השלטון לא מקפח את הבדואים בצפון – בח'ואלד, כפר בדואי קטן, רשויות השלטון מתכוונות להרוס בתים בכפר. כרגע בית המשפט מעכב את ביצוע צווי ההריסה, אך המצב עלול להתהפך בכל יום. אורי שני, בין הפעילים שנרתמו להיאבק לצד התושבים נגד ההריסות, מדווח. »

על הקיר תמונה

רישומים ממלחמה אחרת, דצמבר 2008. »

שוחטים אותנו בסכין חלודה

בימים בהם יחידות דיור למתנחלים נבנות בתור עונש לעם הפלסטיני, כוחות הכיבוש ממשיכים להתעמר בפלסטינים גם בצורה מעט יותר ישירה. בנבי סמואל, כפר שנמצא במצור, כל סככה או מבנה שנבנים מיד נהרסים. התושבים שמעזים למחות על כך מוכים ומושפלים. דיווח חשוב של איה קניוק ותמר גולדשמיד, שבאומץ וללא לאות מביאות לידיעתנו את מה שאולי לא היינו רוצים לדעת. הבנאליות של הכיבוש. »

אשלייה של חופש?

לפעמים גם חופש מדומה גורם לאושר. הרהוריה של עאישה סידאווי לנוכח המראה של אלפי פלסטינים תושבי הגדה, שהכובש ה"נאור" התיר להם, ב"רוב חסדו", לבקר ביפו לרגל חג עיד אלפיטר. »

פוליטיקה של שחרור: הקול של נבילה אספניולי

את הקול הזה עוד לא שמעו בכנסת: קולה של פעילה פלסטינית, שמביאה חזון פמיניסטי חברתי של שינוי שצומח מלמטה, שנבנה מתוך הידע של המדוכאות והמדוכאים. "השחרור הוא תמיד מבפנים. כמו שאף אחד לא יכול לתת לך את הזכויות, אף אחד לא יכול לשחרר אותך." »

על הדרך: סימטה ראשונה

נוגע שם, מגיב כאן... מתי הזכרון מזין קורבנות, ואיך אפשר להפוך אותו לבסיס לפעולה, ללקיחת אחריות? על הזכרון הפלסטיני כמקום להיאבק ממנו, לא להיות לכודים בתוכו אלא לבוא מתוכו כדי לעצב את העתיד. אתגר לפלסטינים\ות, אתגר לישראלים\ות »

עדותו של שוטר שהשתתף בדיכוי ביום האדמה, 1976

"העולם הזה" הביא עדות אנונימית של שוטר שהשתתף בדיכוי הפגנות יום האדמה בשנת 1976. אנו מביאים אותה כלשונה ללא קיצורים ושינויים. »

איך נהרגה ח'דיג'ה?

שבועיים לאחר השביתה הכללית ביום האדמה הראשון (1976), פירסם "העולם הזה" עדויות על מותם של שניים מחללי יום האדמה בסח'נין - ח'דיג'ה שוואהנה וח'דר עבד ח'לאילה. הן מובאות להלן כלשונן. »

מדינה שנוכל לחיות בה: מדינת כל אזרחיה ושני עמיה

מלחמה מודרנית היא לא רק טנקים, היא בולדוזרים. לא עושים אותה רק במפציצים אלא גם בתוכניות מתאר. כן, זו מלחמה שהמדינה מנהלת, ואנשים נפגעים בה: הבריאות שלהם, התקוות שלהם, העתיד שלהם. הכבוד האנושי והלאומי שלהם. דברים בעצרת יום האדמה בסח'נין »

יום הנכבה – על גירוש ונישול

הנכבה עדיין נמשכת. היא לא רק זכרון של אירוע שהיה ונגמר – היא תהליך מתמשך. הנישול והגירוש עוד לא הסתיימו: הם מתבצעים לפעמים בטנקים, לפעמים בבולדוזרים; לפעמים בכוח הכסף, לפעמים בכוח הכפייה האלימה, ולפעמים בכוח החוק. עד שנעצור אותם. »

תהלוכת השיבה לכפר ח'וביזה

תהלוכת השיבה לכפר ח'וביזה, יום שלישי, 16.4.2013 »

"כשמישהו בא להרוס לך את הבית ואת החיים – את צריכה להילחם"

יצאנו בשבת בבוקר לאל-עראקיב, כעשרים נשים מאזור תל-אביב-יפו. עבור חלקנו היתה זו הפעם הראשונה בכפר, אך לכולן היה זה עתיד להיות מפגש ראשון רק עם נשות הכפר, שהזמינו אותנו. כשנפרדנו לשלום מהנשים באל-עראקיב, אמרתי לסבאח אבו מדיע'ם א-טורי תודה. סבאח ענתה לי בתשובה: ספרו את מה ששמעתן היום. »

קולוניאליזם – הקטע של תוכנית פראוור

מה להעביר עשרות אלפי אנשים מהמקום בו הם גרים? למה לא להכיר ביישוביהם ולחבר אותם לתשתיות? למה לדחוק אותם לעיירות עוני מופלות ומקופחות? למה אומרים שאי אפשר לחבר כל כפר בדואי לתשתיות - אבל כן אפשר, אחרי שעוקרים את הבדואים, להעלות על הקרקע גרעין התיישבות יהודי חדש, מחובר לתשתיות וממומן בכספי המסים של הציבור? לקטע הזה יש שם – קולוניאליזם. »

מול תוכנית פראוור: כבוד למאבק הארוך

כשבאים להפגין בנגב לחזק את המאבק נגד תוכנית פראוור, אפשר בקלות לשכוח מי מנהל זה עשרות שנים את המאבק הארוך נגד הנישול: תושבי הכפרים הבלתי-מוכרים, נשים וגברים המשלמים מחיר עצום על היאחזותם באדמתם. להחזיק בקרקע - לא לכמה שעות, לא באופן סמלי - זה לב המאבק, הפעולה הישירה האולטימטיבית, שמצריכה לא ניסוחים מסובכים, אלא החלטה, נחישות וכבוד עצמי »

עיקרי חוק פראוור

ההסבר הקצר והתמציתי ביותר האפשרי על "חוק פראוור-בגין" - מיתווה לעקירת הכפרים הבדואים ונישול ערביי הנגב מזכויותיהם בקרקע. »

מהי תוכנית פראוור ולמה חייבים להתנגד לה?

"תוכנית פראוור" היא תוכנית לעקירת כפרים בדואים לצורך ייהוד המרחב ולנישול ערביי הנגב משארית זכויותיהם בקרקע. אם תיושם, תביא התוכנית לעקירה הגדולה ביותר של פלסטינים בתחומי הקו הירוק מאז 1948, ולגזל קרקעות גדול עשרות מונים מהפקעת אדמות הגליל, שהביאה למחאות יום האדמה ב-1976. זהו מהלך נישול עצום המכוון נגד האוכלוסיה המוחלשת והמופלית ביותר בישראל. »

תוכנית פראוור - סוד צבאי?

עו"ד שחדה אבן-ברי, מן הפעילים המרכזיים למען זכויות הבדואים בנגב, חשף כי במכרזים שהוציאה הרשות לביצוע "תוכנית פראוור" נדרשים המתכננים להתחייב לשמור על סודיות כאילו מדובר בסודות בטחוניים. »

פראוור לא יעבור!

אורי שני השתתף בהפגנת יום הזעם בחיפה, והנה רשמיו, יחד עם כמה שאלות - כשמשווים בין הפגנות קיץ 2011 למחאה נגד תכנית פראוור, הדבר הראשון אליו שמים לב הוא רמת האלימות בה נוקטת המשטרה. האם זה מפני שהפעם רוב המפגינים היו פלסטינים? ומדוע "בראוור"? »

חורה ומיתר: מה תגידו על אלימות מבנית?

מה שאפשר ללמוד ממפה אחת - משטחי השיפוט של חורה ושל מיתר. למה מתכוונים כשמדברים על קולוניאליזם פנימי בתחומי מדינת ישראל? »

למה אנחנו מסרבות לנתק בין המאבק החברתי והפוליטי

כיצד מתמודדים אזרחיות ואזרחי ישראל הפלסטינים עם המסר של שלטונות המדינה, הדורשים מהם לוותר על זכויותיהם הלאומיות ולהסתפק ב"דרישות חברתיות" – כדי לרוקן מתוכן את מאבקם? האם אפשר בכלל לנתק בין מאבק חברתי למאבק פוליטי? כיצד תורמים מאבקים חברתיים בתוך ישראל למאבק נגד הכיבוש וליצירת סדקים בהגמוניה הציונית בישראל? אלה שאלות בסיסיות מאוד, וגם מעשיות מאוד. הנא עמורי דנה בהן בדבריה בכנס חברון השני – הכנס המשותף של תנועות השמאל משני צידי הקו הירוק שנערך בחברון ב-11 בינואר 2014. »

קולוניאליזם התיישבותי בתוך הקו הירוק

"האתגר הכפול שלנו בהתמודד עם הציונות כתנועת קולוניאליזם של מתיישבים, כאשר אנחנו פועלים בתוך חברת מתיישבים קולוניאלית: ראשית, לעצור את תהליך הנישול וההרס שהיא מביאה על העם הילידי, שנית, להציע לאנשים שבהם היא משתמשת כחומר גלם לתהליך הנישול, ההתנחלות ובניית החומות – מוצא ממערכת גדרות התיל שהיא בונה על גופם, מגופם." דברים בכנס חברון השני של תנועות השמאל משני צידי הקו הירוק »

ההסלמה הישראלית: ניסיון להתמודד עם ההצלחות האחרונות של המאבק הפלסטיני

מה פשר המתקפה האלימה של ממשלת ישראל כלפי הפלסטינים בשבועות האחרונים? הפינוי של אקרית, הרס בית הקברות באל-עראקיב? מדוע ההתעקשות על הזנה בכפייה של שובתי רעב? קראו על המכנה המשותף. »

رُعاع فلسطيني يشعل إطار سيارات – أم احتجاج شعبي!

هذا المقال ليس عن الحرب. انه عن النضال الذي نقلل من أهميته ونسطحه بسرعة. يتناول مقال الاحتجاج الشعبي والحاجة الماسة للحراك الشبابي ان يُحتضن وان يحتضن جيدا. يتحدث عن الحاجة ان ننظر بتمعن, نتروى ونصبر ونتتبع هذا الحراك ونرعاه كبرعم جاءنا بغتة بعد شُح طويل. »

השנאה היא כמו פצצה

כמה שנאה יכול אדם לחוש כלפי אחר בהיותו אחר? נסרין נאשף מדברת על הגזענות, השנאה, הפחד - ועל הזכות לשוויון. ללכת, כאזרחית פלסטינית, ברחובות כפר סבא, בימים האלה. "החיים של ילדינו ושלנו שווים לחיים שלכם, שווים לגמרי. יש לנו הזכות להיאבק כדי לא להיות "האחר". »

מה עושים כשהמסיכה הירוקה נופלת?

קק"ל בלחץ. המסכה הירוקה נופלת, המעורבות בנישול ובהתנחלות גלויה. אז אין ברירה, צריך לשפר את התדמית... קק"ל מציעה כסף לחקור את מקורות האי-שוויון בקרקע בארץ - ועכשיו גם מגייסת ערבי תורן. הכירו את הפנים החדשות. »

הזנה בכפייה – צעד נוסף במדרון החלקלק

ב-9 ביוני 2014 עבר בכנסת החוק להזנה בכפייה של אסירים בקריאה ראשונה. בעבר נהרגו אסירים פלסטינים כתוצאה מהזנה בכפייה, אך המודל לחיקוי של נתניהו הוא מחנה המעצר האמריקאי גואנטנמו. מצבם של האסירים השובתים ממשיך להחמיר, וישראל מידרדרת צעד נוסף במדרון החלקלק. »

על המלחמה שאחרי ה"מבצע" (זו שלא מדברים עליה)

הממשלה משתדלת לקרוא למלחמה בעזה "מבצע" כדי לא לשלם פיצויים על הנזקים שהיא גורמת לתושבי ישראל. אבל גם פיצויים לא יעזרו למי שהממשלה נלחמת נגדו - כל הזמן, לפני המלחמה המוכרזת ואחריה. למי שדורסים את זכויותיו. »

הרצח בטייבה: מאפליה למדיניות הזנחה והתפוררות חברתית

בעקבות הרצח של יוסף חאג' יחיא, מנהל בית ספר, השבוע בטייבה, נסרין נאשף מנתחת את הסיבות לאלימות הגואה ביישובים הפלסטיניים בישראל ומצביעה על האשמים האמתיים – מדיניות השלטון בישראל כלפי המיעוט הפלסטיני והדיכוי מתמשך של התושבים הפלסטינים הם האחראים להתפשטות האלימות ומקרי הרצח. »

חזון הקנטונים, או – גזענות נאורה

מה הייתן אומרות אם מישהו היה מציע לחלק את ישראל למחוזות ("קנטונים"), אבל כמו שצריך: שהעניים יהיו עם העניים, כך שהעשירים יוכלו לטפח את העשירים, ולהחזיק את הערבים טוב-טוב – מקסימום ערבים על מינימום שטח? הייתם אולי אומרים, שוב ליברמן נעשה יצירתי? הייתם מנחשים שמישהו מתגעגע כאן לממשל הצבאי, או אולי חולם על הפרדה מעמדית ברורה יחד עם גזעני העושר של צפון איטליה? »

ערביה בדרך לעבודה

"בכל בוקר אני יוצאת לעבודה ליפו בשעה שש בבוקר כדי לא להיתקע בפקקים. אבל את הפקק של טייבה אי אפשר לעקוף..." נסרין נאשף כותבת על מה שהיא, כאשה פלסטינית, רואה בדרך לעבודה: על אפליה, ניצול והמחירים השונים שמשלמים על "השתלבות", על מחסומים שקופים ופריבילגיות מובנות מאליהן. »

אבודות בשם בדוי: לפגוש במוות בראש מורם

אשה נרצחת. פעילה פלסטינית כותבת על אשה אמיצה שנרצחה, על האובדן ועל הדיכוי. »

תנועת התחברות-תראבוט קוראת להתמודדות בבחירות ברשימה משותפת

תנועת התחברות-תראבוט קוראת לכל הכוחות הפוליטיים בקרב הפלסטינים אזרחי ישראל להתמודד בבחירות הקרובות ברשימה משותפת, שתאחד כוחות להגנת הפלסטינים נוכח מדיניות הדיכוי והנישול. אנו קוראים לאזרחיות ואזרחים יהודים לתת את קולם\ן לרשימה המשותפת כתרומה לבניית שותפות פוליטית בין כל מתנגדי ומתנגדות משטר הפריבילגיות הקיים, המבקש להנציח את העליונות היהודית. »

הרשימה המשותפת – קווים מנחים לתוכנית הפוליטית

המפלגות המרכיבות את הרשימה המשותפת הגיעו להסכם על קווים מנחים לתוכניתה הפוליטית, הכוללים, בין היתר: הכרה באוכלוסייה הערבית כמיעוט לאומי בעל זכויות קבוצתיות, שלום צודק על בסיס הלגיטימיות הבינלאומית וסיום הכיבוש, שוויון לאומי ואזרחי להמונים הפלסטינים בישראל, מימוש צדק חברתי, מאבק בעוני ובאבטלה, שוויון הזדמנויות לנשים. »

ערביה בפורים

למה תתחפש ערביה בפורים? אולי ל"בדואית"? ולמה תתחפש מרוקאית — למרוקאית? נסרין נאשף כותבת על להיות שקופה. »

אני, השואה והנכבה

קבוצת לימוד בישראל. אנשים משתפים בהיסטוריה משפחתית, בסיפורים של סבל ואובדן. נסרין נאשף ממשיכה להקשיב, וממשיכה לחשוב. "כמה קל לאדם לראות את העוול שהוא עבר או שמשפחתו עברה. כמה קל לחוש כאב על האח של הסבא או הדודה של אימא. אבל למה כל כך קשה לראות את הסבל של "האחר"? ובעיקר, למה כל כך קשה לראות ולהכיר בסבל של הפלסטינים?" »

מחשבות בזמן טיול משפחתי בטבריה

ת'נאא ג'ואברה כותבת על חוויות ומחשבות בטיול משפחתי בטבריה: "זכרתי את המסגד בעין חוד (عين حوض), הכפר שממנו גורש סבי, אבי-אמי, שנהפך לבר ואחר כך למסעדה. זכרתי אותו מביקור בילדותי, שבו ראיתי עוד חלק מכיפת המסגד, כסמל של השפלה או גאווה: הנה, הפכנו את המסגד לבר – מה תוכלו לעשות ...!" »

לדבר על הנכבה מול ההכחשה והפחד

"איפה אני, בתל-אביב או בשיח' מואנס?" נסרין נאשף מעלה מחשבות בעקבות האירוע לציון יום הנכבה שנערך באוניברסיטת תל-אביב »

להיות פלסטינית: מסעות אל תוך עצמי...

מונא עבד אל-ראזק כותבת על השחרור ממחמאות שהן סטיגמות, על ההתפכחות מטשטוש הזהות »

ערבייה בטראומה

איך חיים אחרי טראומה? נסרין נאשף כותבת על הדברים שראתה וחוותה - על נפשות האנשים הפגועות לאחר טראומה, על הטראומות המקריות, היומיומית, וגם על הטראומות שמיוצרות שוב ושוב, שוב ושוב, וחורטות צלקות. ואיך אפשר לרפא בצל טראומה נמשכת? »

יום אחד בחייו של שודד אדמות

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »

יום אחד בחייו של שודד אדמות

מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »

מצוקת האליטה

איך הפך עין חוד ל"כפר האמנים עין הוד"? איך זה שבתי הכפר הפלסטיני עדיין עומדים על תילם? ולמה הם צועקים לשמיים כשרוצים לבטל להם את ועדת הקבלה? בעיתון "הארץ" יסבירו לכם »

עדות: אום אל-חיראן, יום רביעי, 18.1.2017

חברת תראבוט מיכל הרמתי היתה באום אל-חיראן ביום רביעי לפנות בוקר, כשכוח המשטרה הטיל מצור על הכפר לקראת הריסת הבתים. הנה עדותה. »

כשהבית בוער

חשוב לא להתבלבל: מה שקורה היום הוא תוצאה – תוצאה של הכיבוש, תוצאה של מפעל ההתנחלויות בגדה, של נישול אדמות, של מעצרים ודיכוי, של רצח והרג קודמים. ככל שממשלת ישראל תמשיך במדיניותה, ככל שה"טיפול" בבעיות יהיה הוא-עצמו הבעיה – המשך הכיבוש והנישול – החיים של כולנו יהיו עטופים בפחד, בחוסר אמון ובחוסר תקווה, ומה שקורה היום ומוגדר כהסלמה יהיה השיגרה של חיי כולנו בישראל, בגדה ובעזה. »

שמאל חדש – זכות ההגדרה העצמית של מי ואיפה?

איך ניתן להבטיח את זכות ההגדרה העצמית של ישראלים ופלסטינים בארץ? מה הקשר בין שבות לשיבה? »