כמה ימים אחרי "נאום קהיר" של הנשיא אובמה החל הויכוח על חשיבותו ההיסטורית. אין להכחיש שיש חשיבות למלותיו של הנשיא אשר מודיע על המעבר מעידן בוש, עידן של עימות אלים, לעידן של דו-שיח. אולם השאלה המרכזית תישאר פתוחה: האם הממשל החדש מוכן לתרגם את הנאום החשוב לשינויים ממשיים בשטח? »

נוכח תמרוני נתניהו וציפיותיהם של רבים בישראל "שמישהו יעשה כבר שלום בשבילנו", אנו מדגישים: אין תחליף למאבק רציני בתוך החברה הישראלית לסיום הכיבוש ולמען השלום. »

שלושה לקחים מכשלונו של אבו-מאזן, או: מה קורה כשמהמרים עם כל הקופה על ישועה אמריקאית. »

מלים לזכרו של ההיסטוריון האמריקאי הווארד זין, מחבר ההיסטוריה העממית של ארצות-הברית. »

על הקשר בין חוזים שמנים ובסיסים צבאיים: חדשות האימפריה האמריקאית. »

תחקיר עתונאי על הרשות הפלסטינית ועל הפטרונים האמריקאים שלה, על ראש ממשלה (פיאד) שמייצג כוחות חיצוניים, על נשיא (עבאס) שכהונתו פגה, ונציבים צבאיים מטעם ארה"ב וישראל, שמאמנים חיילים, מחריפים את העימותים בזירה הפלסטינית, ומנסים לנהל את העניינים. חשוב לקרוא »

בלוב מפציצים בשם הדמוקרטיה - בבחריין מעלימים עין מהפלישה הסעודית לחיסול ההתקוממות. הגיע הזמן שנלמד לקח כשמבטיחים לנו עוד התערבות הומניטרית - בכוח הנשק, ולמען אינטרסים ממשיים לגמרי »

האם העולם באמת מתכווץ? האם ההבדלים בין הצפון והדרום, עניים ועשירים, באמת מיטשטשים במהלך הגלובליזציה? והאם קל כל כך לתאר את השינויים החברתיים והפוליטיים בישראל\פלסטין כדוגמה לגלובליזציה? »

המחאה מתפשטת בארה"ב. כמה רשמים של עזר ויירבה מהמאהל בניו-יורק, ונסיון של פעיל\ה שמאל לחשוב על צורת ההתארגנות המכונה "leaderless resistance". אלו יתרונות וחסרונות יש לה? איך מתפתחות שיטות השיטור נוכח הצלחותיה? »

בסוריה מחריף הדיכוי. זרמים חשובים בשמאל במזרח התיכון מהססים לתמוך בהתקוממות מחשש לשחק לידי מעצמות המערב. מרסלו וקסלר מנתח את האירועים ומציע לתמוך ללא סייג במאבק הדמוקרטי בסוריה נגד משטר הדיכוי ומזהיר מעוד התערבות אימפריאליסטית "להגנת הדמוקרטיה" »

הפסקת פירסומות באמצע גז מדמיע. תזכורת קטנה למפגינות ולמפגינים בחברון מטעמה של האימפריה האמריקאית ותאגידי הנשק. »

ב-20 בנובמבר 1969 השתלטו פעילות ופעילים אינדיאנים על האי אלקטרז. הם החזיקו במקום משך למעלה משנה וחצי. הפעילות והפעילים הכריזו שהם רכשו את המקום - והציעו לאדם הלבן פיצויים ראויים והוגנים תמורת האדמה, ממש כמו ששילמו הלבנים לאבותיהם. »

אנדרה שפרד הוא חייל אמריקאי, שחור. שפרד התגייס "מרצונו" - כדי להימלט מהעוני, מאותו חוסר ברירה של צעירים שחורים רבים, שתאגידי המלחמה יודעים כה היטב לנצל. שפרד שירת בעיראק ב-2003 והיה עד לפשעי מלחמה של הצבא האמריקאי באזור תיכרית. כאשר נדרש ב-2007 לחזור לשרת בעיראק – ערק מהצבא האמריקאי וביקש מקלט פוליטי בגרמניה. בתי הדין עדיין דנים בבקשתו. לחייך, אנדרה שפרד! לחיי העריקות והעריקים! »