ביוזמת התחברות-תראבוט יצאנו ביום שבת ה-17 בנובמבר כ 25 פעילות ופעילים מאזור תל אביב וסביבותיה (ועוד כ 10 פעילות ופעילים מאזורים אחרים בארץ אשר הצטרפו בהמשך, כולל פעילים תושבי האזור עצמו) לביקור סולידריות בואדי ערה נוכח האיום הגובר להרוס בתים ובתי עסק אשר לא זכו לקבל אישורים מצד רשויות התכנון.

התחנה הראשונה בביקור היתה הכפר דאר אל-חנון שאינו מוכר על ידי הרשויות, כפר שמאבקו רב השנים להכרה ולקבלת שירותים (ובעצם מאבקו להמשיך ולהתקיים על הקרקע של תושביו) מלווה על ידי פעילי תנועת תעאיוש מאז אביב 2001. כביש הגישה הקצר והרחבה בין הבתים, שצופו באספלט במהלך מחנה העבודה ההתנדבותי של תעאיוש באוגוסט 2001, היו הקורבנות הראשונים של מתקפת הרשויות על האוכלוסייה הפלסטינית של ואדי ערה בנובמבר 2007. כאב הלב לנסוע בדרך העפר ולראות את שאריות האספלט שנערמו בצד הדרך – מעשה ברברי וחסר הגיון מצד מדינת ישראל כנגד יישוב פלסטיני הקיים עוד מלפני קיומה של המדינה המבקשת להרסו. זה היה ביטוי מוחשי לשאיפה העמוקה של המוסדות הציוניים לנשל ולפנות ערבים מ"השטח". הכאב היה חד במיוחד עבור כל אלה מאיתנו שהשתתפו במחנה העבודה ההתנדבותי ההוא בקיץ 2001, כל אלה שלראשונה בחייהם התרגשו אז מאספלט לוהט וכל מי שליווה ותמך בשלב זה או אחר את המאבק המשפטי הפתלתל שמנהלים תושבי הכפר הקטן.

בדאר אל-חנון התקבלנו בחום על ידי התושבים, מכרים ותיקים לרבים מאיתנו, ומוסטפא אבו-הילאל סיפר על הפשיטה המשטרתית ביום רביעי שעבר בסביבות השעה 3 לפנות בוקר, על מחאת התושבים וניסיונם למנוע בגופם את ההריסה, הדחיפות והאיומים של כוח המשטרה שעלה במספרו פי כמה על מספר התושבים, הסולידריות של תושבים פלסטיניים באזור וגם על כוונת הוועדה העממית האזורית לסלול מחדש קטע מהכביש שנהרס ואת הרחבה בין הבתים. אנו יודעים היטב, במיוחד בימים אלה, ימי הגשם השוטף הראשונים של החורף הנכנס, עד כמה ציפוי אספלט ברחבה הזאת חיוני לאיכות חיי התושבים.

בדאר אל חנון המתנו לבואה של שיירת מכוניות מטעם הוועדה העממית האזורית אשר הגיעה הישר מביתם של סוהאד ונזיה יונס ברכס העליון של הכפר עארה, בית הנתון אף הוא תחת איום של הריסה. בליל הריסת הכביש בדאר אלחנון מנעה נוכחותם הסולידרית של תושבי ואדי עארה במקום מן השלטונות להרוס את הבית ומאז נוכחים בו מתנדבים. למעלה ממאה מתושבי האזור באו במסגרת השיירה והצטרפו למה שהפך לעצרת קטנה, במהלכה נאמו נציגי הוועדה העממית, אשר הקריאו אישור בנייה עממי מכוח מגילת זכויות האדם של האומות המאוחדות. תושבי המקום ורבים מהאורחים, ערבים ויהודים, צירפו את חתימתם למסמך הזה המבטא גישה אנושית בסיסית ועמוקה, ומציב את הלגיטימציה העממית הדמוקרטית של הבניה מול צווי ההריסה הגזעניים. בשם משלחת הסולידריות שלנו נאמה יאנה קנופובה, פעילת קואליציית הנשים לשלום ותעאיוש.

מדאר אל חנון הצטרפנו לשיירה של הוועדה העממית בדרכה אל בית בד בברטעה, אשר גם נגדו הוצאו צווי הריסה. שם התקיים שוב טקס ההקראה והחתימה על "צו איסור ההריסה" בנוכחותם של עשרות תושבים, כולל הבעלים והעובדים בבית הבד, ושל למעלה כמאתיים משתתפי השיירה.

מחוזקים בעוד מספר מכוניות השיירה המשיכה מברטעה לאולם האירועים אל-בורג' הסמוך לערערה, שם התקבלנו כולם בחום ובארוחה קלה על-ידי בני המשפחה המפעילה את המקום ושם נשאו דברים בנוסף למזכיר הוועדה העממית אחמד מילחם, גם סוהאד יונס, בעלת הבית המאוים בהריסה בערה, אשר הזכירה, רק במדינה שתהיה שייכת באמת לכלל אזרחיה ולא רק לבני אחד הלאומים שבה אפשר יהיה להבטיח את הזכויות של כולם לדיור, בנייה ופיתוח. במקום גם דיבר ראובן אברג'יל, מוותיקי המאבק לצדק חברתי בישראל, פעיל הקשת הדמוקרטית המזרחית ותנועת התחברות-תראבוט, אשר קשר בין המדיניות המפלה והמדכאת של הרשויות כלפי הפלסטינים בישראל ובשטחים הכבושים לבין האפליה והדיכוי של המזרחים. הוא ביקש לחזק את תושבי המקום ושבח את ההתארגנות של וועדה עממית סולידרית, וטען כי רק דרך המאבק יכולים המדוכאים להשיג את זכויותיהם.

לבסוף, בעלי המקום הודו בחום לכל המבקרים, ערבים ויהודים, והזמינו אותם לראות את ההתכתבות הענפה המתעדת את מאבקם לקבל רישיונות כחוק ואת שיטות ההתחמקות וההכשלה שבהן נקטו הרשויות עד כה.

בצד העצב על הכביש ההרוס בדאר אל-חנון, ביקור הסולידריות הזה שבאמצעותו בקשנו לחזק את הנתונים לאיומי ההריסה – חיזק אותנו, כשנכחנו בהתגייסות המשמעותית של תושבי האזור, המקיימים משמרות סביב המקומות המאוימים בהריסה והנחושים למנוע הריסות נוספות. רוח המאבק המאוחד (של פעילי תנועות שונות) על הזכויות, על המבנים והזכות לחיים נורמליים ופיתוח הנושבת בואדי ערה נותנת בסיס לתקווה שניתן יהיה לבלום את המשך ההריסות. מעודדת לא פחות היא ההכרה, כי אל מול המערכה שמנהלות רשויות המדינה כדי לערער את בסיס הקיום הפלסטיני בואדי ערה ונוכח הפרובוקציות שגורמים בממשלה עלולים ליזום כדי לפצות עצמם על מעין ויתורים בזירה המדינית, יש צורך לחפש דרכים גם למאבק יוזם, מאבק אזרחי ועממי, שאיננו רק מגננה על הקיים אלא מאבק על הזכות להתפתח, לבנות ולהתקיים.

מידע נוסף:

אתר דאר אל חנון

מחנה העבודה וסלילת הכביש בדאר אל חנון ב 2001