ד"ר איאד א-סראג' נפטר ביום ג', 17.12.2013 בבית החולים תל השומר ממחלת הסרטן. הפרידה מהד"ר איאד אל-סראג' מצערת וכואבת.
איאד היה הומניסט. הוא נמנה עם אותם אישים פלסטינים, שהיטיבו לשלב את מאבקם לעצמאות עמם עם השקפת עולם הומניסטית. ברשימות שפורסמו לזכרו מדגישים רבים את פעילותו למען זכויות האדם, כל אדם באשר הוא אדם. כך הכירו אותו כל מי שבאו במחיצתו וידעו על פעלו. איאד נהנה מהערכה ומאמון בקרב עמו ובקהילה הבינלאומית.
איאד אל-סראג' נולד באפריל 1943 בביר א-סבע (שהפכה לאחר 1948 לבאר-שבע). משפחתו היתה בין קורבנות הנכבה, אחת מבין רבבות פליטים פלסטינים שנעקרו מבתיהם וממולדתם לעזה. הוא הפך לפסיכיאטר. את חוק לימודיו סיים באוניברסיטאות באלכסנדריה ובלונדון. טרם שובו לעזה שימש כעמית מחקר אורח באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1990 הקים הד"ר א-סראג' את תוכנית מרפאות הנפש הקהילתיות של עזה (Gaza Community Mental Health Programme – GCMHP) וכיהן כנשיאה. לדעת מומחים בתחום, תוכנית זו העניקה תמיכה פסיכולוגית רבת-ערך לרבים וסייעה בשיקומם הנפשי של רבים מתושבי הרצועה, במיוחד נשים וילדים. כנציב זכויות האדם ברשות הפלסטינית הוא ביקר את הפרות זכויות האדם שביצעה ישראל כלפי הפלסטינים וגם של ההנהגה הפלסטינית כלפי בני עמה. יותר מפעם נעצר בידי מנגנוני הרשות הפלסטינית, ואף עונה במהלך אחד ממעצריו.
בשל פעילותו בתחום זכויות אדם הוענקו לד"ר א-סראג' כמה פרסים ובהם הפרס ע"ש מרטין אנאלס (Martin Ennals), פרס ע"ש אולוף פאלמה, וכן הפרס ע"ש חואן חוזה לופז איבור (Juan José López Ibor) בתחום הפסיכיאטריה. כאשר הוענק לו הפרס ע"ש פאלמה, צוין, כי הוענק לו "בשל המחיר האישי ששילם ובשל מאבקו הבלתי נלאה בשירות השכל הישר, למען פיוס ושלום בין פלסטין וישראל".
בנאומו ענה א-סראג': "אני גאה ומאושר לקבל פרס זה, אבל אני חושב, שקורבנות האלימות והעינויים וקורבנות המלחמות הם הגיבורים האמיתיים. הפרס מעניק לי תקווה ומעודד אותי לא להפסיק את מאמציי להגן על זכויות קורבנות הפגיעה בזכויות האדם בפלסטין - בין מצד הרשות הפלסטינית ובין מצד ישראל, ולפעול למען צדק ושלום".
לאחר השתלטותו האלימה של חמאס על עזה ב-2007, נטל ד"ר א-סראג' יחד עם אישים פלסטינים נוספים חלק מרכזי בניסיונות שלא צלחו לאחות את הקרע בין ארגוני פתח וחמאס, במטרה לסכל את הפיצול בין הגדה הערבית ורצועת עזה, פיצול הנמשך עד עצם היום הזה.
הידיעה על מותו של ד"ר אל-סראג' נתקבל בתדהמה ובצער רב. סגן מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה, ג'בר וישאח, תיאר את ד"ר א-סראג' כמעין מהפכן רומנטי, "כיוון שהיה חולם על דברים שאחרים חשבו שאינם ניתנים להגשמה. בחברה שמרנית כמו החברה הפלסטינית," אמר וישאח, "בריאות הנפש והפסיכותרפיה אינם עומדים בראש מעייניהם של האנשים. עם האומץ, המחויבות, היושרה שלו ואישיותו, הצליח סראג' להנחיל בהדרגה תרבות, שתכליתה ללמוד את מה שמעולל הכיבוש לבני אדם. הוא היה חלוץ בתחומו."
עמית נוסף, חסאם אל-נונו, הצהיר בעקבות מותו: "ד"ר סראג' פילס את הדרך עבור דיסציפלינה שלא היתה ידועה אצלנו, דיסציפלינה שסבלה מדעות קדומות לא רק כלפי הפציינטים אלא גם כלפי מי שעסקו בה. ד"ר סראג' הפיח בפעלו תקווה גדולה בקרב הסובלים ממחלות נפש, בקרב בני משפחותיהם וסביבתם. מאז הוקמו סייעו מרפאות הנפש שייסד ד"ר א-סראג' לכ-35 אלף בני אדם." א-סראג', אמר, "הדליק נר שהפיץ אור סביבו, וייסד תנועה מתקדמת שהפיצה סביבה אור בעזה ובפלסטין כולה. אבד לי אב ומורה, אבד לי אדם שאהבתי והערצתי. למדתי רבות ממנו. אני חש עצב גדול."
ביוני 2009 העיד ד"ר א-סראג' העיד בפני ועדת החקירה של האו"ם בראשותו של השופט הדרום אפריקני ריצ'רד גולדסטון על סבלותיהם של הפלסטינים במהלך מלחמת "עופרת יצוקה" שניהלה ישראל בעזה ושבמהלכה נהרגו 1400 פלסטינים ובתוכם 352 ילדים. א-סראג' ציין בעדותו, כי כ-20 אחוזים של הילדים הפלסטינים ברצועה סבלו בעקבות המלחמה מהפרעות לחץ פוסט טראומטי וכי נדרשו כ-300 מומחים בתחום בריאות הנפש כדי לענות על הצרכים הבריאותיים של כלל האוכלוסייה הפלסטינית ברצועת עזה. "אני מייחל לכך שהישראלים יעלו על דרך, שתאפשר להם להתמודד עם תוצאות תפיסתם את עצמם כקורבנות ושיתחילו להתייחס לפלסטינים כאל בני-אדם, בני אדם במלוא מובן המילה – שווי זכויות לישראלים. במקביל, גם הפלסטיני צריך להתמודד עם עצמו, לכבד את עצמו ולכבד את ההבדלים שבקרבו, כדי שיהיה מסוגל להתמודד אף הוא עם הסכסוך עם ישראל כיצור אנושי בכל המובנים, שווה בזכויותיו ובחובותיו. זו הדרך הנכונה לצדק ולשלום."
באוקטובר 2011, במאמר שפירסם ד"ר א-סראג' יחד עם מנהל המרכז הפלסטיני לזכויות האדם, ראג'י א-סוראני, תקפו השניים בחריפות את הסגר שמטילה ישראל על רצועת עזה: "שעה ש-1,800,000 עזתים נשארים כלואים בכלא הפתוח הגדול ביותר בעולם, הקהילייה הבינלאומית אינה יכולה להתיר לפשע הנורא הזה להימשך."