במדינת ישראל יכול שר הפנים - בהתאם לפקודת העיריות הבריטית - למנות אדם לפי שיקול דעתו לעמוד בראש מועצה מקומית למשך לא פחות משנתיים: מושל זמני מטעם השלטון המרכזי במקום הנציגות הנבחרת של התושבים.
משך חמשים שנה, עד שנת 2004 מונו בסך הכל 37 ועדות קרואות בישראל.
ב-2004 שינה חוק ההסדרים את המצב. שר הפנים ושר האוצר יכולים לקבוע שיעורים של גירעון, גביית ארנונה וגביית תשלומי אספקת מים, שאם הם נמוכים מדי - חייב שר הפנים למנות ועדה קרואה במקום ראש העירייה והמועצה.
משנת 2004 ועד היום מונו 26 ועדות קרואות על-ידי שר הפנים.
עד 2004, 80% מהוועדות הקרואות מונו ביישובים יהודיים (בהתאם לשיעורן היחסי באוכלוסייה).
משנת 2004 ועד היום, 70% מן הוועדות הקרואות מונו ליישובים ערביים (המונים כ-20% מן האוכלוסייה).
שאלות:
- מה הקשר בין המדיניות הניאו-ליברלית, הקיצוץ החד בתקציבים החברתיים והמשבר הכלכלי של מועצות מקומיות בפריפריה – לבין הגידול החד במינוי ועדות קרואות?
- האם יכול להיות שיש קשר בין מינוי ועדות קרואות למועצות מקומיות ערביות לבין אפליה לאומית?
שאלת פרס למנחשים נכונה:
- כמה פוליטיקאים ופקידים בכירים יהודים המקורבים למפלגות השלטון מונו לעמוד בראש מועצה מקומית ערבית בשנים האחרונות?
בין המנחשים יוגרל ג'וב.