אבו מאזן בצל בוש

בצל האח הגדול

הילארי קלינטון חיסלה את אבו-מאזן. ברק אובמה פרש את הרשת עבורו בנאום קהיר – והילארי השלימה את החיסול. ההכרזות החוזרות ונשנות שלה בשבוע שעבר, שוויתוריו של נתניהו בשאלת ההתנחלויות הם "חסרי תקדים" השלימו את המלאכה וחיסלו אותו פוליטית.

אני מגזים? האם אבו-מאזן עדיין חי ובועט? אפשר לקוות שכפנסיונר יוכל אבו-מאזן ליהנות לאחר פרישתו מבריאות טובה וחיים תוססים. אבל מבחינה פוליטית הוא הפך, למרות הישגיו בצעירותו, לגוויה פוליטית. הסיבה: הוא הימר עם כל הקופה על ארה"ב: שתציל, שתעזור, שתעצור את ההתנחלויות, שתסיים את הכיבוש...

וכשהתברר, שכל השירותים שנתן לאמריקאים מנוצלים על-ידי אובמה כדי להגביר את הלחץ על עמו שלו, להשיג ויתורים נוספים מהפלסטינים שכבר ויתרו על הכל – לא היתה לו ברירה אלא להבין שהמשחק נגמר.

אבו מאזן לא נולד לרמות את עמו. ממש לא. אבל הוא – וכמוהו רבים אחרים – מרמים את עצמם ביחס להילארי קלינטון, ביחס לבוס שלה בגבעת הקפיטול ושותפיהם. האם יכול להיות שאבו מאזן מת מבושה?

הילארי קלינטון היא כמובן אשה מכובדת מאוד. אבל ההילה של הקלינטונים היא רק מלכודת נוספת. בשירות האינטרסים שלה היא יכולה להפוך גם את בעל-הברית הנאמן ביותר לחסר כל השפעה פוליטית, לצל. ההידרדרות הסופית במעמדו של אבו מאזן החלה בחודש שעבר, כאשר נתן את ההוראה לשתף פעולה עם קלינטון בנסיון למנוע ממועצת זכויות האדם של האום לדון בדו"ח גולדסטון. דברי השבח של הילארי קלינטון לנתניהו במהלך ביקורה האחרון במזרח התיכון גמרו את מה שנשאר.

יש כאן שלושה לקחים עיקריים.

דייטון

גנרל קית' דייטון - מומחה להקמת יחידות עילית ותיאום בטחוני

הלקח הראשון: הסכנות והאשליות בהשקפה, שכיוון שאנו חיים בעולם הנשלט על-ידי מעצמת-על אחת, שאין לה מתחרים, אי אפשר להשיג דבר אלא באמצעות ברית עם ארה"ב, אשר – כך אומרים – מחזיקה בידיה את כל הקלפים. מקרה אבו מאזן צריך לשמש לקח לרבים: טרמפים על העגלה האמריקאית הם הדרך הטובה ביותר להגיע לשום-מקום.

הלקח השני הוא שבגידתה של קלינטון באבו-מאזן משקפת כנראה היטב את מדיניות ארה"ב במקומות רבים אחרים בעולם. למרות נאומיו המרשימים של אובמה, המימשל האמריקני – בינתיים – ממשיך ברוב הזירות את מדיניות בוש. יש לחצים גדולים על אובמה ויכול להיות שבשלב מסוים יבקש לסגת, לשנות כיוון. אך בינתיים המצב מחמיר, מעיראק דרך אפגניסטן ועד ישראל-פלסטין. אפשר להמשיך לקוות, אבל כדאי שלא להשלות את עצמנו ולא לתת לאשליות להכתיב את צעדינו.

הלקח השלישי הוא שאבו-מאזן חתם בעצם את גורלו כבר לפני שנתיים, כאשר הכניס לגדה המערבית את המשלחת הצבאית האמריקאית. בראשותו של גנרל דייטון, היחידות האמריקאיות היו מעורבות במבצע לאכיפת "חוק וסדר". פירוש הדבר: תיאום צבאי ומודיעיני בין ירדן, כוחות הבטחון הפלסטיניים וצה"ל – הכל תחת חסותו של גנרל דייטון. רבים מחבריו של אבו-מאזן היו מיטיבים לעשות, לו היו אומרים לו בקול רם וברור כבר אז מה פירוש הדבר: שיתוף פעולה צבאי כזה ישים קץ לעצמאותו הפוליטית.