ערב טוב!
אני רוצה לברך את כולם – גברים ונשים, תל-אביבים ולא תל-אביבים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים.
אני רוצה לברך את חזית המאבק במאהל ברוטשילד ואת כל המאהלים בפריפריה, מהדרום ועד הצפון. אבל אני רוצה לשלוח מכאן ברכה מיוחדת לעשרות המאהלים בערים ובכפרים הערביים – בסכנין, נצרת, אום אל-פחם, באקה אל-ע'רבייה, טייבה, יפו, אל-עראקיב בנגב ועוד.
אני מגיע מההפגנה שהסתיימה לפני שעתיים בעראבה בגליל. המסר של האוכלוסייה הערבית ברור כשמש ולא משתמע לשתי פנים: אנחנו תומכים במחאה החברתית, מזדהים איתה ורוצים להיות שותפים ולהשפיע בקביעת סדר העדיפות החדש שמתגבש.
ה-14 ביולי, היום שבו הוקם האוהל הראשון ברוטשילד, הוא אירוע מכונן בחברה הישראלית והחל בו תהליך שחוצה מעמדות, חוצה מוצא אתני ולאום. תהליך ששותף בו כל העם על כל רבדיו. התהליך בעיצומו, ואף אחד לא ייתן להחזיר הגלגל אחורה. השיח האזרחי החברתי עלה לראש סדר היום, אחרי שנים רבות שהשיח הביטחוני לאומני היה השיח היחיד הדומיננטי.
לצערנו, ביומיים האחרונים, בעקבות האירועים הביטחוניים, יש ניסיון להחזיר אותנו לסדר היום שהיה לפני ה-14 ביולי. אנו קוראים להפסיק את מעגל האלימות ולהוציא את האזרחים היהודים והערבים ממעגל האלימות. הדרך הטובה והיעילה ביותר היא להגיע לשלום צודק ובר קיימא עם שכנינו, ובראש ובראשונה עם הפלסטינים.
אנחנו מזהירים מפני הניסיון לנצל את המצב הביטחוני כדי להוריד את השיח החברתי מסדר היום ולדחוק אותו הצידה בעילה, שכשהתותחים רועמים, המאהלים מתקפלים.
לא ניתן למאבק הצודק שלנו למען צדק חברתי לרדת מסדר היום. המאבק חייב להמשיך ולהצליח למען העתיד של כולנו ושל ילדינו.
הסיסמה המרכזית של המחאה – צדק חברתי – קולעת בול: צדק חברתי לכולם – לאשכנזים ולמזרחים, ליהודים ולערבים, ואין כמו האוכלוסייה הערבית שצמאה לצדק חברתי. צדק חברתי שמשמעותו צריכה להיות בראש ובראשונה להפסיק את האפליה ושוויון אזרחי מלא.
צדק חברתי משמעותו הזכות לחלוקת משאבים שוויונית, גם בין יהודים וערבים.
צדק חברתי משמעותו הזכות לחיות בכבוד, הזכות לקורת גג, בין אם אתה יהודי או ערבי.
אנו מזדהים עם מצוקת הדיור של כל אזרח במדינה. האוכלוסיה הערבית סובלת ממצוקת דיור קשה ביותר, במיוחד בקרב זוגות צעירים. המאבק למען הזכות הבסיסית לקורת גג אינו חדש לאוכלוסייה הערבית. זה שנים שאנחנו מתמודדים עם המערכת השלטונית, המעכבת באופן שיטתי אישור תוכניות מתאר לישובים ערבים שייתנו מענה לצרכים של האוכלוסייה הערבית. אנחנו נאבקים למען הכרה ב"כפרים הלא-מוכרים" ונאבקים נגד התשובה היחידה של השלטונות למצוקת הדיור במגזר הערבי – שליחת דחפורים להרוס בתים.
המאבק הזה הוא של כולם. ילד רעב הוא ילד רעב. אדם ללא קורת גג הוא אדם ללא קורת גג. לרעב ולמצוקת הדיור ולצרכים החברתיים אין דת ואין לאום.
אנחנו דורשים לחיות בכבוד, לגור בכבוד, לעבוד בכבוד, לקבל בריאות וחינוך בכבוד ולהזדקן בכבוד.
במאבק הזה יש מקום לכולם. יש תקווה לכולם. המאבק הזה הוא של כו-לם.
נמשיך להיאבק ביחד למען צדק חברתי ולמען עתיד טוב יותר לנו ולילדים שלנו.