הכל נמצא במאבק עובדי התזמורת האנדלוסית: ניצול פרוע, פרויקט מלהיב של יצירה תרבותית מזרחית הנלחם על חייו, מאבק על הזכות להתארגן וליצור... דיווח מהשטח. »

על ההיסטוריה המרתקת של חיים משותפים של ערבים ויהודים, וכיצד ומדוע הושכחה מהסיפור הרשמי. »

أغنيات »

إلى أمي محمود درويش »

"מי אמר שהכל אבוד? / אני בא להציע את לבי / כל כך הרבה דם נשטף בנהר — / באתי להציע את לבי..." מרסדס סוֹסה שרה עם פיטוֹ פָּאֵז. »

00הזמנה להרצאתו של עמוס נוי: על תרבויות עבר יהודיות-ערביות, 12 באוקטובר 2009 »

הזמנה לכנס הארצי לתרבות ואמנות המזרח בישראל, 18 באוקטובר 2009 »

על שמאל חדש מדברים הרבה. אבל כדי שלא נקבל מהדורה נוספת של השמאל הישן - חשוב להתמודד עם שאלת-המפתח: ההרכב החברתי שלו. »

על האשליות והסכנות שבהערצת האחר, האידיאליזציה והרומנטיזציה שלו - הצד האחר של הגזענות. »

על הקשר בין שלושת המאבקים הגדולים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: שביתת הסטודנטים, מאבק הסגל הבכיר ומאבק הסגל הזוטר. »

أغنيات »

أغنيات »

ولد مروان مخّول في عام 1976. سسيصدر"كتابه الأول" قريباً. »

שני השירים הלקוחים מתוך "האנלים מלטקס", ספר שיריו הראשון של נדב אברוך. הספר יוצא לאור בהוצאת "פרדס" במהלך קיץ 2010. »

תאמר מסאלחה: שיר שהוקרא בפעולת הזדהות של "גרילה תרבות" עם תושבי אל-עראקיב הנאבקים על אדמתם. »

נצחון חשוב לנגנים ולעובדים של התזמורת האנדלוסית החדשה שנאבקו בעקשנות נגד פיטורים ונישול ועל זכותם להתאגד »

אז מה יש באמת להגיד על אווטאר? »

בימים אלו מעלה תיאטרון "אל-מידאן"את מחזהו של אריאל דורפמן, "העלמה והמוות", בערבית פלסטינית עממית. אורי שני מנצל את ההזדמנות כדי לדון במחזה, שכבר עם העלאתו ב-1992 כבש את בימות העולם. האם הודאה היא כניעה? האם כניעה חייבת לבוא מתוך פחד? »

תמונות שצולמו על ידי ילדי הכפר הבדואי ואדי אל נעם במסגרת סדנת צילום שיזם הפורום לדו־קיום בנגב יוצגו בתערוכה "רגעים של בית" במזח נמל תל אביב. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב החל מה־6 ביולי ועד ל־6 באוגוסט. »

הסיטואציה שבה מבקשים להעלות באריאל את "מעגל הגיר הקווקזי" של ברטולד ברכט מזכירה לאורי שני את אחד המונולוגים מתוך "פלשתינאית" של יהושע סובול. "הייתי בחוליית בידור. עוד שני שחקנים מהתיאטרון. לא היה לנו מה לתת, אף אחד מאיתנו לא היה בדרן, אז הופענו לפני החיילים עם קטעים מהמשפט של קפקא..." »

זחל בגילו הצעיר \\ עם הבולבול בבוץ \\ עם כדור הסחבות \\ עם החתול ועם הכלב \\ והסוס מביט בו. [...] \\ "אם יש ילדים כמו לוצ'ין \\ שאוכלים אדמה ותולעים \\ נפתח את כל הכלובים \\ כדי שיפרשו כנפיים, כמו ציפורים." »

על הזאב העירוני של תל-אביב, אלוף הג'נטריפיקציה, שמתחפש ומציע "דיור בר-השגה" - מתובל בגזענות »

ביום שלישי, 4.1, בשעה 19.30 נפגש עם חברי בלוג "קפה גיברלטר" שהוקם על ידי חברינו לתנועה – אופיר טובול ושירה אוחיון. »

בהפגנה במוצאי שבת, 15 בינואר 2010 למען הדמוקרטיה נזכיר: לא היתה כאן דמוקרטיה לכולם, מעולם. במקום להתגעגע, נדרוש ביחד: ישוחררו האסירים הפוליטיים! די לדיכוי ולגזענות! חירויות דמוקרטיות - לכולם! כרוז התחברות-תראבוט להפגנה. »

טהא מוחמד עלי (אבו ניזאר), מן הנפלאים שבמשוררי הארץ הזאת, הלך מאיתנו. הוא נולד בכפר הפלסטיני ספורייה, גורש בגיל 17 וחזר לנצרת, נאבק על זכויותיו. הוא פירסם חמשה קבצי שירה. הנה שניים משיריו, מוקדשים לכל מי שנלחמים במעצמה גדולה. »

מה שמטריד בספר הזה, הוא הציפייה הבלתי נמנעת למרחץ הדמים, שאנחנו הקוראים יודעים, שבוא יבוא, אבל במשך 80 העמודים הראשונים, כמעט מחצית הספר, לא מדבר המספר בכלל על מה שאנחנו, בחוץ, שלא היינו שם, כל הזמן מדברים עליו: הוטו וטוטסי, וטוסטי והוטו. זה בכלל לא נושא עיקרי. ההבדל בין הוטו וטוטסי הוא במידה רבה המצאה של השליטים הבלגים בתחילת המאה העשרים, ומה שמטריד בספר הזה, עבורי כישראלי, הוא הדמיון... אורי שני על "מאה ימים" של לוקס ברפוס. »

נוגע שם, מגיב כאן... מתי הזיכרון מזין קורבנות, ואיך אפשר להפוך אותו לבסיס לפעולה, ללקיחת אחריות? על הזיכרון הפלסטיני כמקום להיאבק ממנו, לא להיות לכודים בתוכו אלא לבוא מתוכו כדי לעצב את העתיד. אתגר לפלסטינים\ות. אתגר גם לישראלים\ות »

לקראת האחד במאי, יום הפועלים הבינלאומי, קיבצנו יחד מבחר טקסטים ולחנים, המאירים מזוויות שונות מאבקים למען חרות – בעיראק של אמצע המאה הקודמת, בתורכיה של המחצית הראשונה של המאה הקודמת, ובמהפכה הקובנית. »

בימים האלה שבה ומנסה ארצות הברית לכפות "פתרונות" מטעמה על עמי האזור. כבר בשנת 1963 אמר מלקולם X על מעורבותה של ארצות הברית בסכסוכים מקומיים: "אם אלימות פסולה באמריקה, אז היא פסולה בכל מקום". מול המעצמות והכרישים: מלקולם X, וטהא מוחמד עלי, וברטולט ברכט על תרבות הכרישים. »

رأيتها تسيلُ قطرةَ العرقْ/ تروي حكايةَ العذابِ والتعبْ/ وراءها تنسابُ قطرةٌ فقطرةٌ / فيُغمَرُ الجبينُ بالألقْ »

לשיח המעמדי יש צבע: הוא תמיד עדתי. לא פשוט לתחזק וילה בג'ונגל: צריך להשתמש בכלי נשק בחוץ ובחומרי הדברה כדי לטהר אותה מבפנים, להלבין אותה. זה קשה, כי החברה הממשית לא נראית כמו שמהנדסי המושבה דמיינו אותה בחזונם »

אורי שני על ההצגה "הזמן המקביל", שנכתבה ובויימה על ידי בשאר מורקוס. ההצגה, המבוססת על כתביו של וליד דקה, שהואשם ברצח חייל ויושב בכלא מאז שנת 1987, עוסקת באסיר שמתעקש, למרות החומות והסוהרים שסביבו, לחיות חיים שלמים ומלאים. למרות גדרות התייל - גם אסיר הוא אדם, והאסיר שבמחזה מסרב לוותר על זכותו להיות אדם. וההמלצה? רוצו לצפות! »

למה תתחפש ערביה בפורים? אולי ל"בדואית"? ולמה תתחפש מרוקאית — למרוקאית? נסרין נאשף כותבת על להיות שקופה. »

אין ולא היה שר שיצליח להשתיק או למחוק משורר. ניסו 30 שנה לעשות את זה לאצ״ג: כישלון גדול. שמות כל השרים לתרבות או תקשורת יעברו מן העולם תוך דור ויימחקו לנצח. משוררים טובים כדרוויש ואצ״ג יעמדו עד קץ האנושות. סמי שלום שטרית בניתוח חשוב ומורכב של העימות שהיה בטקס פרסי אופיר האחרון. התנהגותה המגוחכת והילדותית של מירי רגב מצד אחד, לצד מאבקה החשוב לשינוי סדר תקציבי התרבות; התנגדות לצנזורה אבל גם לניסיונות להשתיק את רגב. »