خططت للكتابة في عدد اليوم عن موضوع اجتماعي بحت يتعلق بحالتنا كمجتمع، الا أني في ظل الأمور الراهنة اجد ان هناك ما يقلقني، بشكل أكبر، على صعيدين اجد بينهما رباطا على الرغم من انه يبدو ظاهريا أن لا شيء يربط بينهما، وأعني غزة والنقب. »
בדרום תל אביב, בשעת האזעקה, עם הילדים - ילדי מהגרי עבודה ופליטים - בחדר המדרגות: "כמה דקות אחר כך עוברת השמועה בין הילדים. הם חוזרים ואומרים, בלחש, ואחר כך בקול, שהרגו הרבה אנשים, וגם הרגו ילדים. הם שמעו שאמרו בחדשות. הם יודעים שזאת אמת, כי הם בדקו בעצמם, באתר החדשות. כמו גדולים. ילדה אחת שואלת למה אני עצוב. אני מופתע, ולא מספיק לענות." קראו את אלעד זמיר »
עבור אדוני המלחמה, סבל של אנשים טוב רק כתירוץ לעוד סבל, לא כדי להתמודד עם המצוקה. אבל למלחמה יש פוליטיקה, יש יוזמים ומהנדסים, והם יושבים ומחשבים: "האם נהרגו כבר מספיק? אפשר לעשות קצת משא ומתן, או להמשיך? האם כבר נצרבה התודעה? האם למדו סוף-סוף תושבי עזה שזהו עתידם, בעזה מגודרת, כשמישהו יושב במשרד ומחליט כמה יאכלו, כמה עפרונות יהיו לילדים, כמה דגים ידוגו הדייגים? האם נמחקה כבר התודעה החברתית שהתחילה להתעורר בישראל?" »
על חומות הפחד החוסמות מהעין ומהלב את המצוקה בישראל, את המצוקה בעזה ואת מה שעושה האימה לכולנו. רותי לביא: "אני מסרבת לצעוק 'גזעני'. אני מסרבת לצעוק 'ימנית'. הלב שלי כואב כשאני שומעת את הדיבורים האלה, אני חרדה – אבל אני מסרבת לשנוא ולהטיח. יותר משלושים שנה אני רואה, איך הולכת ונבנית אותה חומה – לא רק פיזית – שאינה מאפשרת לראות את הכאב והפחד שבצד השני." »
איך "מחממים את הגיזרה", איך מארגנים "תקרית", וכמובן "מגיבים" ו"מרתיעים": משחק ישן שנמשך ונמשך »
מי שרצח את ויטוריו אריגוני ברצועת עזה לא נאבק לסיום הכיבוש. מי שמבקש לטהר את רצועת עזה מהמתנדבים של תנועת הסולידריות מבקש לסלק ממנה את הסולידריות, את האנושיות ולהשאיר את האוכלוסייה הפלסטינית חשופה יותר, פגיעה יותר לפגזים ולפצצות של כוחות הכיבוש »
דרך אחת להעריך מה השיגו האסירים הפלסטינים השובתים היא לקרוא מה יש לממסד הבטחוני הישראלי לומר על זה. ה"מכון למחקרי בטחון לאומי" פירסם ב-20 במאי סקירה על השביתה. לבטחוניסטים אין ספק: מאבק האסירים השיג הישגים חשובים - ולממשלת ישראל אין תשובה של ממש לא למאבק-הבלתי אלים של האסירים ולא להזדהות העממית שליוותה אותו. »
רישומים ממלחמה אחרת, דצמבר 2008. »
ד"ר איאד אל-סראג', לוחם חופש פלסטיני ומגן זכויות האדם באשר הוא אדם, איננו. דברים לזכרו מאת יוסף אלגזי »
בעוד הטבח בעזה נמשך, שר הכלכלה הגרמני מצהיר שהמצב נורא, אבל אין לגרמניה שום אמצעי לחץ אמיתיים על הצדדים. מיד לאחר מכן הוא מכריז שיש להפסיק מכירות נשק לרוסיה, ובכלל, מדגיש שסחר בנשק אינו ענין כלכלי אלא פוליטי ומוסרי. כל זה לא מפריע לגרמניה למכור נשק לכל העולם - וליהנות מחידושי תעשיית הנשק הישראלית. ואיפה מנסים את כלי ההרג החדשים? בעזה. »
הנק זאנולי מהולנד, שמשפחתו הסתכנה סכנת מוות בהתנגדות לנאצים ובהסתרתו של ילד יהודי וקיבל את אות "חסיד אומות עולם", החזיר לישראל את האות. ניניו שכלו ששה מקרוביהם בהפצצה בעזה. הנק קורא למדינת ישראל לשים קץ לכיבוש ולוותר על עקרון העליונות היהודית לטובת שוויון פוליטי וחברתי לשני העמים. »
אין דרך קצרה ופשוטה לשלום. תפקידם של כוחות פוליטיים עקביים שמבקשים לחולל שינוי בתודעה הציבורית, הוא לומר אמיתות פשוטות, שמאתגרות את העמדות הרווחות. מי שלא מוכנים לשים את המצור על עזה במרכז הדיון הפוליטי, ומי שלא רוצים לשקף ליהודים בישראל, שזה עתה בוצע טבח איום, לא יובילו תהליך שינוי עמדות בציבור היהודי. »
בשלושת הימים הראשונים נהרגו 17 בני-אדם, רובם הגדול משתתפים בלתי-חמושים באירוע, מירי צלפים. למעלה מאלף נפצעו. ברשתות החברתיות פורסמו סרטונים המתעדים מקרה אחר מקרה של ירי צלפים במפגינים בלתי-חמושים, שאינם אפילו מנסים לחצות את הגדר. הנה כמה מהם. »
דברים שלא כתובים בהספדים המתרפסים לאריאל שרון: רצח אזרחים וגירוש בדואים בפעולות התגמול, 1953. »
حقّ العودة، والعودة نفسُها، ومواجهة غُبن الماضي لأجل ترتيبات المستقبل، هي شرط حيوي لأي تغيير حقيقيّ هنا. في هذا الواقع، واقع العنف الدوريّ، ينبغي أن يكون مطلب حق العودة والنضال لأجل العودة في موقع أكثر مركزيّة لدى مَن يريدون تخليص شعبَينا من فخّ الصهيونية الكولونيالية. »
מערכת הבחירות של אביב 2015 התחילה בעצם כבר במיתקפה על הפלסטינים שנפתחה באפריל 2014. מערכת הבחירות הוכרעו בעזרת הפוליטיקה של הפחד והתשדירים האפקטיבים ביותר שלה החלו בקיץ שעבר, בהפצצות ובאזעקות במלחמה, שבמהלך הבחירות ניסו להתעלם ממנה. »