לפני כמה חודשים החליטה ועדת השחרורים של בית כלא גלבוע לסרב לבקשתו של עורסאן עבד אל-ע'ני, בן 63, לשחרור מוקדם עם תום 5 מתוך 7 שנות מאסרו. גם בית המשפט העליון דחה את הבקשה. זהו סיפור על נקמנות פוליטית. בטור זה נביא מדי כמה שבועות את סיפורו של אסיר פוליטי. מאחורי כל ססטיסטיקה אנונימית עומדים אנשים חיים. דרך ההיכרות עם סיפורם ננסה להצביע על סוגיות רחבות יותר. »
סיפור נוסף של אסירה פלסטינית – חנאן שלבי בת ה-19 מטול-כרם, שנעצרה בהפגנה בבילעין באשמת יידוי אבן, מעשה שלא עשתה, נאלצה להודות ולחתום על עסקת טיעון וריצתה חמישה חודשי מאסר. כל זאת בשל טעות של שוטרת מג"ב ושופט שבחר, כמו בדרך כלל, לקבל את הגירסאות הסותרות והמבולבלות של שוטרי מג"ב שהעידו נגד שלבי תוך התעלמות חמורה מעיקרון חזקת החפות. מי שמחפש צדק, שלא יחפש אותו בבתי המשפט הצבאיים. »
מסתבר כי מישהו הוציא דיבה רעה על מוחמד ע׳, כי יום אחד הוא נאסר מבלי שהוגש נגדו כתב-אישום... קראו את ארוא חליחל על השימוש במעצר המינהלי, כלי דיכוי מזמנים חשוכים, כאן ועכשיו. »
סיפורו של מוחמד אבו סח'א אינו שונה, בקוויו הכלליים, מסיפוריהם של עצירים מנהליים אחרים. אבו ס'חא, העובד כליצן בקרקס הפלסטיני, מואשם על ידי התביעה הצבאית בכך שהוא "מסכן את שלום האזור". והראיות? כולן "חסויות". פרוטוקול של דיון בעניינו רק חושף את דלות הראיות של התביעה. כך ממשיכה מדינת ישראל להשתמש במעצר מנהלי כאמצעי להטלת טרור ולרדיפה פוליטית. »