מלחמת הגירוש מגיעה למערכה השנייה לאחר חודש של מאבק קשה בין קואליציית הגירוש לבין הפעילות והפעילים המתנגדים לגירוש מהגרי העבודה, הפליטים ומבקשי מקלט. סיכום ביניים - לקראת ההמשך. »

אלעד שאול זמיר מדווח על השבוע הראשון במלחמת הגירוש - ובמאבק נגדה. »

בשכונת כפר שלם בדרום תל-אביב מתחדש המאבק נוכח האיום הגובר על בתי התושבים. חברת "חלמיש" ממהרת להגיש תביעות נגד תושבי השכונה לקראת מהלך הפרטת הקרקעות הגדול שמובילה הממשלה. »

הגטו עובר למרכז — התושבים צריכים להתפנות. כרוז תנועת הפנתרים השחורים מ-1971 »

כמה נתונים על מינוי ועדות קרואות בישראל בשנים האחרונות »

עד עתה נחשבה תוכנית ויסקונסין ל"ניסוי" - ניסוי ענק בבני אדם, באזרחיות ואזרחים מובטלים. עכשיו, כשעל הפרק הפיכתה למוסד של קבע והרחבת על כל הארץ, אנו מביאים כמה עדויות של משתתפים בתוכנית. »

מה מלמדים את המובטלים שמכריחים להשתתף ב"תוכנית ויסקונסין"? מהי ההכשרה החשובה שהם צריכים כדי להשתלב בשוק העבודה, לדעת כוהני האוצר? »

יש מי שבונה חומות - ויש מי שבא לעבוד. ביחד. »

שכר-דירה מופקע, משכנתות בשמיים, פינוי אנשים מבתיהם - זה לא חוק טבע. הסתכלו בטבלה: המספרים מספרים את הסיפור של צימצום הדיור הציבורי בישראל. זה לא חוק טבע - זה מעשה ידי אדם. פרי מדיניות ההפרטה. »

במסגרת המסע לקידום תוכנית ויסקונסין שכר משרד התמ"ת עצמו יחצ"נים. אבל גם הקנאים הנאו-ליברלים לעתונות התגייסו. אז איך מקדמים את ויסקונסין? אולי בעזרת השד הדמוגרפי? »

הממשלה שואפת להרחיב את "תוכנית ויסקונסין" לכלל ישראל. בשבועות האחרונים של דצמבר החריף המאבק סביב נסיון אנשי האוצר ומשרד התמ"ת להשיג הכרעה עד סוף השנה. בכך נכשלו: הדיון נדחה, התוכנית הזמנית זכתה להארכה - והמאבק נמשך. »

האם לא אסור לעשות ניסויים בבני-אדם? אז איך זה ששוב ושוב מעבירים צעדי הפרטה ו"רפורמות" בתור "פיילוט", "רק לניסיון" - ובינתיים קובעים עובדות בשטח? על הניסיון להפוך את "תוכנית ויסקונסין" לעובדה מוגמרת. »

המתנחלים עוסקים לא רק בדריסת הקיום הפלסטיני בהווה אלא גם במחיקת העבר, גם העבר היהודי-ערבי. מדוע נישול התימנים רלבנטי להבנת הנישול בירושלים המזרחית. »

איך הופך בן-שכונות מזרחי לפעיל חברתי נחוש בישראל של שנות הששים? ראובן אברג'ל על ההתנסויות שעיצבו את דרכו מהשכונה אל המאבק הפוליטי. »

על הקשר בין שלושת המאבקים הגדולים במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל: שביתת הסטודנטים, מאבק הסגל הבכיר ומאבק הסגל הזוטר. »

נצחון חשוב לנגנים ולעובדים של התזמורת האנדלוסית החדשה שנאבקו בעקשנות נגד פיטורים ונישול ועל זכותם להתאגד »

המאפיה ממשיכה לשלוט בחיים הכלכליים בדרום איטליה - ואפליית מהגרי עבודה מובילה אותם אל חסות הפשע המאורגן. »

בואו למסיבה לטינית להצלת האסקואליטה! »

ביום א', 25.4.2010, בשעה 11:00 יפגינו משתתפי תוכנית ויסקונסין מול בית המשפט העליון כדי לחזק את העתירה שתוגש אליו באותו יום לבטל את התוכנית ולמנוע את הרחבתה המתוכננת לתחילת חודש מאי. »

כרוז תנועת התחברות-תראבוט ל-1 במאי 2010 »

איום הריסה מרחף על בתי משפחות כפר דהמש, בין רמלה ולוד. על מי מאיימים הצווים? ילדים שבתי משפחותיהם בסכנת הריסה, דהמש, אפריל 2010. »

ביום רביעי, 12.5.2010, הפגינו בלב תל-אביב מאות ערבים בדואים מן הנגב יחד עם פעילי שמאל מאזור תל-אביב בדרישה לשים קץ למדיניות הגזל והנישול של אדמת הבדואים. »

השנה, לראשונה זה שנים רבות, נערכו הפגנות אחד במאי בחיפה, בנצרת, בירושלים, בבאר-שבע ובתל-אביב. דיווח מההפגנה המרגשת בתל-אביב. »

הדיון בבית-המשפט בעניינם של תושבי דהמש נדחה בחודשיים, ל-14.7.2010. זמן לנוח, להתארגן להמשך המאבק »

כן, יש סיבה לחגוג - ולשאול, איך זה קרה בעצם, כשכל הצמרת הניאו-ליברלית מתגייסת כדי להפוך אותה לתוכנית ארצית - שהתוכנית נפלה? ניצן תנעמי מנתחת את המאבק שהיה – לקראת הימים הבאים »

אוניברסיטת באר-שבע, כתבה פרופ' כרמי נשיאת האוניברסיטה, "לא מעסיקה עובדים באמצעות קבלנים." היא מעסיקה "חברות שמספקות לאוניברסיטה שירותים ולא עובדים." כמה זמן ימשיכו האוניברסיטאות להתנער מאחריות לעובדות הנקיון? כמה זמן ימשיכו חברות קבלן לנצל ניצול פרוע ולגרוף רווחים על גב העובדות? בואו לתמוך במאבק עובדות הנקיון - הצטרפו למשמרת מחאה למען העסקה ישירה באוניברסיטאות, יום שלישי, 8.6.2010, באוניברסיטת תל-אביב! »

האם באמת יש חוק חינוך חינם? איך נמנעת גישה לסל הטבות ושירותים ממי שנושר מלימודים. »

בשבוע שעבר ביטל בית המשפט העליון את קצבת הבטחת ההכנסה לחרדים בטענה שהדבר אינו חוקתי. בשם השוויון, טענו השופטים, לא ייתכן שסטודנטים לא יקבלו קצבה והאברכים כן. שירלי קראווני, אם חד הורית המתעקשת לרכוש השכלה גבוהה, תוהה על ההשוואה. »

סכנת הריסת הבתים והנישול עדיין מרחפת מעל תושבי דהמש. ב-5 ביולי דנה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה לדון בתוכנית המיתאר שהגישו התושבים - ודחתה אותה על הסף! בשבועיים הקרובים הולכת הפעילות בדהמש ומתגברת – ויש צורך גדול בתמיכה, בנוכחות, בסולידריות... בואו לדהמש! »

זה המסר של המדינה לאזרחיה הערבים: אל תתכננו. הבולדוזרים ידברו. סכנת ההריסות בדהמש מחריפה - ועכשיו הכל תלוי במחאה הציבורית. »

ביום חמישי האחרון פינו את רבקה לוי מביתה. ספיר סלוצקר-עמראן שמלווה את רבקה יחד עם צוות דיור ציבורי ונכחה בפינוי נעצרה. אבל ספיר מסרבת לאבד את האמונה באדם, ומסרבת לאבד תקווה. היא מבקשת גם מאתנו - "תסתכלו האחד לשני בעיניים, אל תוותרו, השינוי יגיע". »

ביקור הזדהות אצל משפחת המפונים בבית-שאן, שהעזה למחות ולעמוד על זכויותיה. »

עשרות בעלי דוכנים, קיוסקים ורוכלים, ישראלים ופלסטינים, התכנסו ביום שני, 9 באוגוסט, בכיכר ספרא מול הכניסה לעיריית ירושלים כדי למחות על מדיניות החיסול של העירייה »

عادت الجرافات سريعة وقامت بهدم وجرف أساسات البيت الذي حاول العديد من اليافاويين بناءه فجر اليوم الذي تلا عملية هدم بيت عائلة العداسي في يافا. هذه الجرافة هي نفسها التي قامت فيما بعد، وخلال فترة قصيرة بهدم بيت موسى دكة لينال بذلك نفس المصير الذي تلقته عائلة العداسي »

פעם אחר פעם הורסים השלטונות את הכפר הבדואי אל-עראקיב. יש שיטה בשיגעון, ויש תוכנית מאחורי מסע ההרס. »

זחל בגילו הצעיר \\ עם הבולבול בבוץ \\ עם כדור הסחבות \\ עם החתול ועם הכלב \\ והסוס מביט בו. [...] \\ "אם יש ילדים כמו לוצ'ין \\ שאוכלים אדמה ותולעים \\ נפתח את כל הכלובים \\ כדי שיפרשו כנפיים, כמו ציפורים." »

אורנה עמוס, פעילת כוח לעובדים ושותפה מרכזית למאבק עובדות הנקיון למען העסקה ישירה באוניברסיטאות, כותבת על ההליכים המשמעתיים נגד סטודנטים מפגינים באוניברסיטת בן-גוריון »

سألونا: هل انتم مواليين؟ اجبنا: بالتأكيد، نحن مواليين. سألونا: وما هو تصريحكم بالولاء؟ اعتذرنا عن عدم تجهيزها مسبقا, تغيبنا للحظة وعدنا مع التصريح الاتي... »

לאחר שלושים שנה שב ראובן אברג'ל לבקר בבית שאן - להפגנה נגד פינוי אנשים מדירותיהם בדיור הציבורי בבית-שאן. »

תל-אביב ובית-שאן חתמו השבוע על ברית ערים-תאומות. האמת: הן יכולות לחגוג את היותן ערים מפנות - ערים שבהן החברות הציבוריות שאמורות לשכן עוסקות בהוצאת אנשים מבתיהם. »

'"אבא שלי נרצח כשהייתי בת כמעט ארבע, בהפגנה של שלום עכשיו מרימון נפץ שזרק יונה אברושמי". כך היו מתחילים כל היומנים שלי כילדה וכך הם גם היו מסתיימים. לא כתבתי בהם אחרי ההקדמה הזו. זה היה כואב מידי, מפחיד מידי, עצוב מידי. אני רוצה להוסיף ליומנים האלה פיסקה היום. אני רוצה ליצור המשך אחר לסיפור שלי'. ניבה גרינצווייג, בתו של אמיל גרינצוויג שנרצח בהפגנת שמאל לפני 30 שנה, תובעת ממדינת ישראל להכיר באחריותה כלפי אזרחיה – החל מדיור ציבורי, וכלה באחריותה להסתה פוליטית. »

בחול המועד סוכות הקמנו, תושבי אל עראקיב ומתנדבים, סוכה וגן משחקים לילדי הכפר. קראו דיווח על הפעולה, והרשמו לעזור... »

הקרן הקיימת לישראל מתכנסת בארה"ב ומדברת בשם הנגב - בשעה שייעור הנגב משמש לנישול האזרחים הבדואים. מכתב גלוי לראשי קק"ל »

על הזאב העירוני של תל-אביב, אלוף הג'נטריפיקציה, שמתחפש ומציע "דיור בר-השגה" - מתובל בגזענות »

"שילוב מקבלי גמלאות במעגל העבודה", "מהל"ב" או "אורות לתעסוקה" – איך שלא תקראו לזה, ויסקונסין הישנה והרעה חוזרת. »

בשבת ה-27 בנובמבר ביקרנו באל עראקיב, כמה ימים לאחר שרשויות השילטון הרסו אותו שוב, בפעם השביעית בתוך שלושה חודשים. למרות ההרס החוזר ונשנה, אנשי הכפר מפגינים אופטימיות, ונחישות בצידה. קראו רשמים מהביקור... »

מצעד זכויות האדם מתקרב – והוא חשוב. במצעד השנה ננסה להתמקד בהתעלמותה של ממשלת ישראל מזכויות יסוד חברתיות ובהפרה העקבית שלהן בכל תחומי החיים, ובעיקר כלפי האוכלוסיות המוחלשות, החשופות יום-יום לפגיעה בכל זכויות היסוד, שבלעדיהן אין קיום בכבוד. לרבים למעשה, אין קיום בכבוד: אפליית המזרחים, נישול הערבים, דריסת האמהות החד-הוריות, השפלת המובטלים... »

בשבוע שעבר צילמנו סרטון קצר, בשיתוף עם הירקון 70, המספר את סיפור ההריסה ואת סיפורה של המשפחה. הנה הוא לפניכם. »

בהפגנה במוצאי שבת, 15 בינואר 2010 למען הדמוקרטיה נזכיר: לא היתה כאן דמוקרטיה לכולם, מעולם. במקום להתגעגע, נדרוש ביחד: ישוחררו האסירים הפוליטיים! די לדיכוי ולגזענות! חירויות דמוקרטיות - לכולם! כרוז התחברות-תראבוט להפגנה. »

מחיקת אל-עראקיב על-ידי הקק"ל לכבוד ט"ו בשבט היא בעצם מופע אמנות מיוחד במינו, מהלך המרמז לסיסמה הידועה: "ארץ ללא עם לעם ללא ארץ". פעיל התחברות-תראבוט בעז יניב כותב על אירועי יום שני, 17 בינואר »

הפגנת מחאה נגד נישול הבדואים בידי הקק"ל »

איך "מחממים את הגיזרה", איך מארגנים "תקרית", וכמובן "מגיבים" ו"מרתיעים": משחק ישן שנמשך ונמשך »

"كوننا نساء لا يهمش دورنا، بل أن دورنا أساسي بجانب رجالنا نحن في ساعات الهدم نرابط في بيوتنا ولا نضعف. رسالتنا لنساء النقب: إننا صامدات وباقيات في العراقيب، لان خسارة العراقيب تعني سقوط القرى العربية كلها!" »

למעלה מ-500 אנשים, תושבי יפו וכפר שלם, מחוזקים בפעילים חברתיים ובתושבי שכונות אחרות שסכנת נישול מאיימת עליהם – גבעת עמל ב וסומייל, הפגינו יחד מול משרדי חברת חלמיש. "גם מובארכ היה טייס - ועף", הזכירו לחולדאי. »

איך משתמשים בתל-אביב בסיסמה של "דיור בר-השגה" כדי לקדם את הג'נטריפיקציה של הדרום? יעל בן-יפת מביאה פרק חדש בסידרה "תעלולי חולדאי בעיר הגדולה" »

הלהיט האחרון של הקפיטליזם - חברות ייעוץ חיצוניות. טובות בלהפריט, טובות בריקון אחריות ציבורית, טובות בלהמתיק גלולות מרות ושבירת שביתות. חברת ייעוץ כזאת שכרה הנהלת מכון שכטר במאבקה נגד העובדות והעובדים השובתים. תנחשו מי עומד בראשה »

חגיגת יום ירושלים נגמרה, ורוכלי העיר ממשיכים בשגרת יומם. לאחרונה שגרה זו כוללת הריסות דוכנים, דיונים משפטיים ומעט מאד פרנסה. עיריית ירושלים וניר ברקת העומד בראשה ממשיכים במלחמת החרמה נגד רוכלי העיר. מציאות עגומה מתחת לפנים הצוהלות של חגיגות יום ירושלים. »

נפגעות ונפגעי מנגנוני הדיור הציבורי מיבנה, יפו, ירושלים, בית שאן, רמלה, רחובות ופרדס כץ נפגשו בירושלים כדי לתכנן כיצד הם הולכים להיאבק אל מול הכוונות והמעשים ששוללים את זכותם לדיור. »

ויקי וענונו: "אני פה ב"מאהל אין ברירה" כדי להגיד לממשלה ולכל הפוליטיקאים שצריך להפסיק את ההטבות לעשירים על חשבון העניים. אני מבקשת שיוויון זכויות בלי הבדלי תואר, דת ולאום; שיוויון לאדם באשר הוא אדם" »

הפורום לחסרי הבית פירסם מסמך ראשון על חסרי בית בישראל, שאנו מביאים להלן. איך מקטינים את מספר חסרות וחסרי הבית? בכך שלא סופרים אותם ולא מכירים ברבים מהן. משרד הרווחה מסרב להכיר כחסרי בית באנשים שנזרקו מביתם כי לא עמדו בתשלומים. עד מתי תתכחש מדינת ישראל לחובתה לממש את זכות הדיור של תושביה? »

"להיות תחריריים או להיות מגזריים: זאת הברירה": עידן לנדו מסביר למה עתידה של המחאה אינו בחיזור אחר המימסד ואנשיו, אלא בחיבור בין המנושלים והמופלים »

מול מי שמבקש לבסס את המחאה על היבדלות חברתית והסתה נגד החרדים והערבים, אלמוג בהר מציע סדר יום חברתי למחאה: "המאבק יוצר חיבור בין שאלת הדיור הציבורי לשאלת הדיור בר-ההשגה ופיקוח על השכירות, בין נפגעי המשכנתאות ומפוני עמידר וחלמיש לבין הנפגעים מהריסות בתים, בין הסתגרות המנהיגים במגדלי אקירוב ובווילות בקיסריה לבין העדר ההכרה בכפרים הבדואים, בין בין שטחי השיפוט המצומצמים של עיירות הפיתוח לבין העדר תוכניות מתאר לישובים הערביים" »

הדרישה העיקרית והנכונה של המחאה היא צדק חברתי. צדק חברתי הוא חשוב מאוד, אבל כתביעה בודדת הוא לא מספיק. כדי לוודא שכל תושבי המדינה יקבעו מהו הצדק שאנחנו רוצים, וכדי לוודא שהצדק הזה הוא שיקבע את החיים שלנו כאן, צריך דמוקרטיה שהיא שלנו, ולא של פוליטיקאים ועסקנים ובעלי-הון. זה כבר מתחיל במאהלים ובהתאגדויות עובדים. קריאה למאבק על דמוקרטיה אחרת. דמוקרטיה חברתית. »

ان التضامن الحقيقي يعني تضامنا تحرص فيه كل مجموعة على خصوصيات ومطالب الأخريات، لكي لا ننتهي الى حلول تبنى فيها وحدات سكنية في المستوطنات "لحل ضائقة السكن"، تعطى قروض محسنة للجنود المسرحين وتطور حلول آنية لخفض اسعار الاستأجار والشراء في المدن اليهودية فقط »

התאחדות הסטודנטים מפרסמת היום מודעה לטרכטנברג. המסר: "קח אותנו, טרכטנברג, תן לנו זכויות מועדפות - ונדרוך על האמהות החד-הוריות וניישב את הפריפריות". אחרי חודשים של מחאה, מגלה התאחדות הסטודנטים שהתבלבלה והיא בעצם תמיד בעד מדיניות הממשלה... בואו איתנו לגוש הפריפריות החברתיות בהפגנה! »

מדינת ישראל מייבשת את מנגנון הדיור הציבורי. תנאי הדיור הדרדרו, כמות הזכאים לדיור ומספר הדירות המוקנות לדיור ציבורי ירדו, כל זאת בתקופה של פערים כלכליים הולכים ומחריפים ועליה במספר העניים בישראל. נייר עמדה מעורר מחשבה של הפורום לדיור ציבורי דורש את תיקון המצב. »

זה הרי עניין של שפה, קצר בתקשורת שכזה. כי איך הם יבינו אותנו בכלל? הם מדברים איתנו פוליטיקה, ואנחנו רוצים צדק; הם מדברים במספרים, ואנחנו דורשים שוויון. פוליטיקאית למתחילים, פוליטיקאית ברמת שפת-אם, ובעיקר שפת אב. אין לזה משמעות מחוץ לאולפני חדשות ופגישות עם עסקנים, לכל הפוליטיקאית הזו, עם ההתנשאות המיוזעת של המשתדלים לרצות. פוליטיקאית זו שפה בלי לאום ובלי תרבות, כי עליבות וטמטום ורוע, נוטים להישמע אותו דבר בכל מקום. וזה לא שאנחנו לא מדברים: אנחנו דווקא מבינים טוב מאוד, עברית, ערבית, ורוסית ואמהרית; אנחנו גם מבינים לא רע בכלל שוויונית, שפה מוזרה שכזו, שמהדהדת בלב ובכפות הידיים, עוד לפני שהלשון בכלל יודעת לזוז בקצב הנכון. ואנחנו משתפרים, מגלים מילים חדשות וצירופים חדשים. שפה מרגשת, שוויונית; לא ברור איך לא דיברנו בה קודם. עכשיו יש מישהי שכבר כותבת מילון עברית-שוויונית שוויונית-עברית, ואז מסתבר שכבר יש מילון מקומט אחד. שוויונית-ערבית ערבית-שוויונית דווקא מתקדם הרבה יותר מהר; גם האמהרית עוד מעט מוכן. בינתיים מזרחית-שוויונית כבר הודפס כמה פעמים, ועכשיו הגיע הזמן לעדכן אותו קצת. אשכנזית-שוויונית זו בעיה קשה, אבל עובדים על זה ממש עכשיו, אוטוטו מוכן. יידיש כבר יש, תודה לאל. עצים. שריפה. עיירה קטנה, עם שדות ובלי בתים. אסור לבנות, יש לשכת תכנון שלא מוכנה לתכנן. שדה תותים ובית בודד. בלי אישור. אין אישור. אף פעם אין. חנק תכנוני קוראים לזה, כאילו שזה נתקע בגרון כמו עוגיה יבשה שצריך לטבול. מי משלם? שברת – שילמת. הרסת – שילמת. הרסנו לך ת'בית– גם שילמת. כן כן, תשלם. הרבה כסף עולים לי שוטרים ודחפור. והוצאות משפטיות ומשאית כדי להעיף מפה את המיטה. אשמתי שיש כל כך הרבה ריהוט? אין אישור. זה דמוקרטיה. רק עם חנק תכנוני אם את ערבייה. חוץ מזה – הכל סבבה. כיבושית ואביונית כבר למדת, אזרחית? יחי האינטרנציונל וגם הבנק העולמי. העיקר שהפרטנו את המים. הם עושים ספינים ושוכרים יועצים, ומדברים בשפות עם הרבה ערפל ועננים, ודורשים דרישות ריאליות לא מוגזמות, כי רק מומחים בפוליטיקאית יודעים להגזים ולשקר ולהכפיש בדיוק, לפי הכללים. הם סומכים על הפרד-ומשול, עם הרבה תירוצים, ובעיקר על פחד, כי פחד זה טוב. פחד משאיר אנשים בבתים, ואם הרסו להם את הבית או פינו אותם ממנו, אז זה משאיר אותם ברחוב, אבל לבד. או אולי בדירת עמידר של אמא, שפספסה ביומיים את המועד לקנות אותה, ממש לפני ששמו את חוק הדיור הציבורי בהקפאה של חוק ההסדרים, ואולי כבר הסדירו שיפנו אותה, כי יש קבלן שכבר מתכנן. אז פחד זה ממש טוב. זה גורם לאנשים להיות ממושמעים. כל קצין יודע. ואם אין פחד, יש סכנה. סכנה שהפחד יפסיק להגיע. יישאר בקריה, במשרד הביטחון. ליד הכפתור האדום ומתחת למטוס שעולה כמו כל תקציב דמי האבטלה השנתי, אחרי קיצוצים ומע"מ ודמי תיווך וחוזה מחייב לרכש גומלין של מסוקי אפאצ'י וארוחת ילדים במקדונלד'ס. לקחת מעשירים זה אסור. את זה כל ילד יודע. וגם סוציאליזם – זה הרי נכשל תמיד, ומי רוצה לחיות בקובה. קובה. סיגרים. פידל קסטרו. עוד דיקטטור עם זקן. אנחנו לא באמת רוצים לחזור לשם. נכון. אבל רגולציה מותר. כולם אומרים. כי אחרת יש מה שקוראים **כשל שוק**. או אולי מה שבעצם קרה, זה שזרקו אותנו, היה חייב לקרות, כי זה מה שהשוק עושה, כי ככה הוא משווק אותנו. וגם באו אלה שאמרו שלא רוצים ערבים; הם מעדיפים בלונדיניות, חצאית ארוכה וצמה, אוטובוס ממוגן מסובסד איטי וחם, עולה בעליות של מטעי הזיתים שהיו שם מתישהו לפני. כי הרי יהודי לא מגרש יהודי, לא עוקר יהודי. לא עוקר, אבל זורק מהבית. עם חתיכת נייר ומכתב רשום. אמרנו כבר: לא מגרשים: פליטים. יהודים, ערבים, ערבים יהודים. ואנחנו עדיין ברחוב, בכיכר, באוהל שאין בו ברירה. »

في أعقاب مؤتمر الخليل "مناهضة الاحتلال والعنصرية في إسرائيل" والذي عقد تحت عنوان نناضل معا من أجل إنهاء الاحتلال والعنصرية, في أوائل أيار 2011, وكجزء من المسار النضالي المشترك بيننا كحركة ترابط – حركة شعبية عربية يهودية اجتماعية سياسية وبين قوى اليسار في مدينة الخليل, ومركز المعلومات البديلة ها نحن نصدر بيان مشترك يؤكد على أهمية حركة الاحتجاج الاجتماعية في الداخل, وضرورة التأثير لتسييس وتصعيد هذا الحراك وربطه بالنضال ضد الاحتلال. ونحن في الأيام الأولى من أيلول نؤكد على حق الشعب الفلسطيني بالتوجه للأمم المتحدة. »

ראובן אברג'ל בהרצאה בבית העם בתל-אביב: על הפנתרים, על ההיסטוריה של מאבקים חברתיים מימי ממלכת בן-גוריון ועד ימינו, על יחסה של האליטה הציונית לערבים וליהודי המזרח, על מרד ומחאה... »

אז מה יש בהמלצות טרכטנברג? רק 400 מלה על דיור ציבורי ואף מילה על הקריטריונים לזכאות. דחיקת בעיות הדיור של ערבים בישראל תחת סעיף "שונות". את שאר אפשר לסכם ולומר: זמן טוב לקבלנים. ערן חכים מנתח את מרכיב הדיור בדו"ח טרכטנברג »

אתמול בצהריים (27.10.2011) פרצו כ-40 בריונים ואנשי חברות אבטחה פרטיות לבניין בפינסקר 11 בירושלים בחסות המשטרה. ילדים ותינוקות היו בבניין כשהגיעו הבריונים הלא-מזוהים, ללא תגיות, בעטו בחלונות ודלתות, והפעילו אלימות קשה על נשים וגברים. »

יש מי שמסרבים (לרוב גברים) מטעמי מצפון. ויש מי שמדביקים להן בניגוד לרצונן את התווית סרבניות עבודה. כאן מענישים וכאן מענישים, אבל על סרבניות עבודה לא מדברים. מה קורה אם נחשוב ברצינות על סרבניות העבדות - על סירובן של נשים לקבל עבודה שאינה תואמת צרכים אנושיים בסיסיים ואף פוגעת בהם כסירוב להיכנע למציאות, ההופכת אותה לשפחה וגוזלת עתיד ממנה ומילדיה? »

ביום שלישי, 23 בינואר 2012, פונתה רחל לוי מביתה ביבנה. זוהי הדירה בה נולדה והתגוררה מאז ומעולם. הפינוי מזעזע, אבל חשוב גם להבין: איך זה שאנשים מוצאים את עצמם מגורשים מביתם? איך מאבדים זכאות לדיור ציבורי ומה עושה כאן בכלל עמידר? המקרה של רחל לוי מדגים את כל מה שלא בסדר בדיור הציבורי. »

בזמן שבבאר שבע ישנן עשרות דירות ריקות של עמידר, חברת הדיור הציבורי מנסה לכפות על משפחות הזכאיות לדיור ציבורי לעבור לערים אחרות, למשל לדימונה. מדוע מנסה עמידר לעשות זאת, במחיר של הפרדה של אנשים מסביבתם, מחבריהם ומבני משפחתם? מי מרוויח מזה? »

עמידר זורקת משפחות לרחוב, אבל המנכ"ל אוטם את ליבו ולא מוכן אפילו להקשיב לאנשים שזרק לרחוב. מונולוג אישי של זהבה גרינפלד. »

המאבק נגד פינוי אנשים מבתיהם נמשך - גם במדריד. נפגעות ונפגעי משכנתאות התארגנו למנוע פינויים ולעשות את החיים קשים לבנקים למשכנתאות שחונקים אותם. הבנקים נלחצים, והמאבק מצמיח פעילות ופעילים חדשים... »

עובדיה בן אברהם, פעיל במאבק לדיור ציבורי מיומו הראשון ופעיל בקבוצת המעברה, קיבל לפני כמה שבועות צו פינוי מעמידר, לדירתו הקטנה בנווה יעקב שם הוא גר עם אשתו מרים. ביום רביעי 15.2 החליט עובדיה בן אברהם לשבות רעב מול משרדי עמידר כצעד נואש לבטל את צו הפינוי שנקבע ל-27.2. עובדיה חי מסכום כולל של 2000 ש"ח לחודש אשר לא מספיקים לו אפילו למזון ותרופות לו ולאשתו החולה. »

מכתב פתוח ליו"ר קק"ל, אפי שטנצלר, קורא לו לעצור את מעורבותה של קק"ל בנישול וגזל אדמות התושבים הבדואים בנגב. »

המחאה של הקיץ האחרון חשפה את הסדקים בשיטה השלטת, והקולות שעלו במהלכה לא היו רק קולות המעמד הבינוני. הסדקים האלה קוראים לנו, המבקשים לפעולה למי שמבקש לחולל שינוי חברתי ולא רק לצפות מהצד ולבקר את מה שלא קורה. סיכום זמני וביקורתי של גל המחאה, לקראת ההמשכים שיבואו »

כבוד שר הפנים, אלי ישי, גילה ש"דרום תל-אביב הפך לפח הזבל של המדינה". מי בדיוק מתייחס לתושבים כמו לזבל אם לא ישי וחבריו? הוא גם יודע לספר ש"נשים רבות נאנסו בתל-אביב" על-ידי "מסתננים" ו"פוחדות להתלונן כדי שלא תדבק בהן סטיגמה של נשאיות איידס". כך מזהיר השר את שומעיו מנשי הדרום המסוכנות, הטמאות. ואולי כולנו שחורים\ות ומסוכנות\ים, במיוחד אם אנחנו מבקשים להסתנן למעוזי החיים הטובים? »

כי צדק חברתי לא ניתן לחלוקה ואין צדק ליהודים בלבד, כמו שאין צדק ללבנים בלבד או לגברים בלבד. 7 תשובות קצרות לשאלה חשובה. »

הטקסט המקורי של קובי ניב מ-1976. מוקדש לכיבוש הארור, במלאת לו 45 שנים. »

כתבה ששודרה בקיץ שעבר בערוץ 2 חושפת את הקשרים ואת השותפות האידאולוגית בין תנועת "דרור ישראל" ועמותת איילים לבין פנחס ולרשטיין – לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע ויו"ר מועצת מטה בנימין, וכיום יועץ מיוחד לענייני התיישבות במשרד לפיתוח הנגב והגליל. »

הוגים חינוכיים נאו־ליברלים מנסים לשכנע אותנו שהטכנולוגיה וההפרטה מהווים מזור לכל בעיות החינוך. הבעיה היא שתפיסות אלו מתעלמות מהמציאות. מרסלו וקסלר מערער על תפיסות אלו, מנתח את הכשלים שבהן, ומראה כיצד תפיסות אלו משרתות את האליטות החברתיות־כלכליות ובאות על חשבון השכבות המוחלשות. »

בית-הדין העממי מבקש לדון ולשפוט בפומבי את האחראים למצב אליו הגיע הדיור הציבורי בישראל, ולעשות צדק עם הזכאיות והזכאים לדיור הציבורי ועם דייריו. בית-הדין העממי פועל מתוך מניעים אזרחיים מובהקים של ערבות הדדית ואחריות ציבורית, המקום בו מעלו מוסדות המדינה בתפקידם. אנחנו רואים בבית-הדין העממי זירה שתעצים את האזרחים [...] עצם כינוסו של בית הדין מערער על המונופול שיש למערכת המשפט של המדינה על הצדק ומקיים לה אלטרנטיבה... »

ביום רביעי האחרון התקיים אירוע שהוא ציון דרך חשוב במאבק החברתי בישראל. ביום זה התכנס "בית דין עממי" ושפט את מחריבי הדיור הציבורי. נפגעות ונפגעי המדיניות הופיעו לראשונה לא כמבקשי רחמים ולא כנאשמים אלא כעדים וכתובעים המבססים כתב אישום נגד מערכת שרמסה את כבודם ושללה מהם צלם אנוש בכך שהסירה את מעצמה אחריות ומהשכבות המוחלשות את רשת הביטחון המינימאלית של קורת גג. »

בדרום תל אביב, בשעת האזעקה, עם הילדים - ילדי מהגרי עבודה ופליטים - בחדר המדרגות: "כמה דקות אחר כך עוברת השמועה בין הילדים. הם חוזרים ואומרים, בלחש, ואחר כך בקול, שהרגו הרבה אנשים, וגם הרגו ילדים. הם שמעו שאמרו בחדשות. הם יודעים שזאת אמת, כי הם בדקו בעצמם, באתר החדשות. כמו גדולים. ילדה אחת שואלת למה אני עצוב. אני מופתע, ולא מספיק לענות." קראו את אלעד זמיר »

עבור אדוני המלחמה, סבל של אנשים טוב רק כתירוץ לעוד סבל, לא כדי להתמודד עם המצוקה. אבל למלחמה יש פוליטיקה, יש יוזמים ומהנדסים, והם יושבים ומחשבים: "האם נהרגו כבר מספיק? אפשר לעשות קצת משא ומתן, או להמשיך? האם כבר נצרבה התודעה? האם למדו סוף-סוף תושבי עזה שזהו עתידם, בעזה מגודרת, כשמישהו יושב במשרד ומחליט כמה יאכלו, כמה עפרונות יהיו לילדים, כמה דגים ידוגו הדייגים? האם נמחקה כבר התודעה החברתית שהתחילה להתעורר בישראל?" »

על חומות הפחד החוסמות מהעין ומהלב את המצוקה בישראל, את המצוקה בעזה ואת מה שעושה האימה לכולנו. רותי לביא: "אני מסרבת לצעוק 'גזעני'. אני מסרבת לצעוק 'ימנית'. הלב שלי כואב כשאני שומעת את הדיבורים האלה, אני חרדה – אבל אני מסרבת לשנוא ולהטיח. יותר משלושים שנה אני רואה, איך הולכת ונבנית אותה חומה – לא רק פיזית – שאינה מאפשרת לראות את הכאב והפחד שבצד השני." »

את הקול הזה עוד לא שמעו בכנסת: קולה של פעילה פלסטינית, שמביאה חזון פמיניסטי חברתי של שינוי שצומח מלמטה, שנבנה מתוך הידע של המדוכאות והמדוכאים. "השחרור הוא תמיד מבפנים. כמו שאף אחד לא יכול לתת לך את הזכויות, אף אחד לא יכול לשחרר אותך." »

מאות אלפים נמנעו מהצבעה דווקא ביישובים פלסטיניים וביישובים של המעמדות הנמוכים היהודים - לא מפני שאין להם אלטרנטיבה. כדי שנוכל לגדול ולהפוך לכוח חברתי ופוליטי משמעותי שמאתגר באמת את המדיניות הגזענית, האלימה והדורסנית של הטייקונים שמפעילים את ביבי ואת הפוליטיקאים שמשתפים איתו פעולה, אנחנו צריכים לעשות עבודה פוליטית עקבית, עמוקה ומכבדת עם האנשים שנפגעים ביותר מהמדיניות הזאת. ראובן אברג'ל ומתן בורד מנתחים את המצב ומצביעים על הכיוון בו עלינו ללכת – המשך קידום בריתות של אמת בין מדוכאים למדוכאים פחות, על בסיס של דפוסי פעולה דמוקרטיים, של אמון בכנות הכוונה והפעולה של השותפים למאבק, של הכרה בעוולות ההיסטוריים ושל ייצוג עצמי של המדוכאים. »

מצד אחד התרפקות על פנטזיה של עבר יצרני, שוויוני, פמיניסטי, משוחרר וחופשי והתעלמות מאי-השוויון, השוביניזם, הדיכוי והנישול שהיו חלק בלתי נפרד מעבר זה, ומצד שני המשך ההתעללות והחלשת המוחלשים. מי לא תונצח על ידי השרות הבולאי, וכיצד זה מתקשר לדיור הציבורי? יורם שורק כותב על הדיור הציבורי דרך סיפורה של אילנה, המגדלת לבדה את נכדה, תוך קשיים עצומים וכמעט ללא כל סיוע מהמדינה. רשימה על זיכרון ודמיון. »

עקב האיום הנוכחי על קיומה של השדולה למען הדיור הציבורי בכנסת, חשוב להבהיר אי-הבנה עמוקה: לא מדובר בפתרון רק לעניים או למוחלשים ביותר, אלא במענה לחלקים נרחבים באוכלוסייה. ולא, אסור להיכנע להיגיון ההרסני של "מפעלי התיישבות" למיניהם מבית היוצר של איציק שמולי ודומיו. חררדו לייבנר מסביר את הצורך החיוני בשדולה בכנסת למען הדיור הציבורי. »

לשיח המעמדי יש צבע: הוא תמיד עדתי. לא פשוט לתחזק וילה בג'ונגל: צריך להשתמש בכלי נשק בחוץ ובחומרי הדברה כדי לטהר אותה מבפנים, להלבין אותה. זה קשה, כי החברה הממשית לא נראית כמו שמהנדסי המושבה דמיינו אותה בחזונם »

מחנה פליטים ומבקשי מקלט בלב ברלין, בשלג. בין שמיים לארץ. שנים חיים פליטים\ות ומבקשי\ות מקלט בגרמניה במחנות הסגר, מגבילים את חופש התנועה שלהם. כי העושר של הדרום הגלובלי טוב לצפון העשיר, אבל בפליטים שהמצוקה מייצרת מתעללים - התעללות מסודרת, בירוקרטית »

ד"ר איאד אל-סראג', לוחם חופש פלסטיני ומגן זכויות האדם באשר הוא אדם, איננו. דברים לזכרו מאת יוסף אלגזי »

מה שאפשר ללמוד ממפה אחת - משטחי השיפוט של חורה ושל מיתר. למה מתכוונים כשמדברים על קולוניאליזם פנימי בתחומי מדינת ישראל? »

كيف يتعامل الفلسطينيون في إسرائيل مع مطالبة المؤسسة الإسرائيلية لهم بان يتنازلوا عن حقوقهم القومية والسياسية لكي يحظوا بالحقوق الاجتماعية؟ هل من الممكن أصلاً الفصل بين ما هو "سياسي" لما هو "اجتماعي"؟ كيف تساهم النضالات الاجتماعية داخل إسرائيل بمناهضة الاحتلال وخرق الهيمنة الصهيونية في إسرائيل؟ كل تلك أسئلة أساسية وعملية ناقشتها هناء عموري في مداخلتها في مؤتمر الخليل الثاني في 11 كانون ثاني 2014 — وهو مؤتمر مشترك لقوى يسارية من جهتي الخط الأخضر. »

המכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע של קק"ל פירסם מודעה המזמינה הצעות מחקר בתחום מדיניות הקרקע בישראל ועוסקות ב"מחוללי פערים ושוויון במדיניות קרקעית". תנועת התחברות-תראבוט נענית כמובן להצעה. »

הממשלה משתדלת לקרוא למלחמה בעזה "מבצע" כדי לא לשלם פיצויים על הנזקים שהיא גורמת לתושבי ישראל. אבל גם פיצויים לא יעזרו למי שהממשלה נלחמת נגדו - כל הזמן, לפני המלחמה המוכרזת ואחריה. למי שדורסים את זכויותיו. »

כל עוד נחיה במשטר של עליונות יהודית, של כיבוש ונישול, דיבורים על זכויות חברתיות ועל מדינת רווחה יישארו דיבורים ריקים. כל עוד יימשך הכיבוש, כל עוד יימשך תהליך הנישול, מאבקי עובדות ועובדים — חשובים וראויים — למען זכויותיהם יישארו מאבקים בקרב החברה הכובשת על חלוקת העוגה. מחוץ למערכת הגדרות ימשיכו לחיות מאות אלפים במחנות פליטים, תחת דיכוי צבאי, כלואים בין מחסומים ושבויים בידי התאגידים הישראלים. מסר מטעם התחברות-תראבוט לאחד במאי 2016. »

על הפחד. "הפחד משלטון, המגייס גם את מי ששלח אל מותם לחיזוק שלטונו. שלטון, המגייס את הפחד שלנו – שהוא עצמו יצר – לחיזוק שלטונו. הפחד מהצורך להשלים עם זה. ועל השנאה כלפי יצרני הפחד. »

אשה נרצחת. פעילה פלסטינית כותבת על אשה אמיצה שנרצחה, על האובדן ועל הדיכוי. »

כל יום במאבק על הדיור הציבורי הוא יום האישה. יום האשה האמתי הוא כל יום שבו נשים משמיעות את קולן, לא מתביישות יותר ויוצאות למאבק למען עצמן ולמען נשים אחרות. »