لزام أن نقول، عندما نسمع صرخات الانتقام تتردد في كل مكان، إن الطائرات التي تقصف غزة لا تضمن السلام والهدوء في سديروت ونيتيفوت وعسقلان. وكذلك القنابل التي تزرع الرعب والموت في أرجاء قطاع غزة في الوقت الذي يتوجه فيه تلامذة المدارس الصغار إلى الشوارع بعد دروسهم الصباحية، لن تأتي بشيء سوى الدمار. »
اوقفوا الحرب فورا ودون شروط – كفاكم قتلا للمدنيين! »
הכיבוש הוא בעיקרו פרויקט קולוניאלי המתבצע בחסות כיבוש צבאי. יש זיקה עמוקה בין הקולוניאליזם הפנימי בתוך ישראל לבין התהליך הקולוניאלי שמעבר ל"קו הירוק", בחסות צבאית - אך גם הבדלים חשובים, שאין להתעלם מהם. »
חיים דו-לאומיים במדינה שתהיה גם יהודית וגם ערבית, מדינה שיהיה בה מקום לטיפוח של זהויות חוצות, לזהות יהודית-ערבית, וכמובן גם מקום לזהויות תרבותיות ואתניות אחרות... אם תרצו אין זו אגדה? »
נוכח תמרוני נתניהו וציפיותיהם של רבים בישראל "שמישהו יעשה כבר שלום בשבילנו", אנו מדגישים: אין תחליף למאבק רציני בתוך החברה הישראלית לסיום הכיבוש ולמען השלום. »
טבח כפר קאסם לא נשכח. האם היתה זו "תקרית מצערת"? מהי "תוכנית חפרפרת", שעליה רמזו הנאשמים במשפט כפר-קאסם? »
ארה"ב מחזיקה יותר מ-700 בסיסים צבאיים בעולם. על הקשר בין חוזים שמנים ובסיסים צבאיים: חדשות האימפריה האמריקאית. »
כיצד יכול להיראות תהליך דה-קולוניזציה בתנאים של ישראל? הגיע הזמן לחשוב על זה. האם הכרה במאפיינים הקולוניאליים של החברה הישראלית עומדת בסתירה להכרה בזכויות הלאומיות של היהודים-הישראלים? »
'"אבא שלי נרצח כשהייתי בת כמעט ארבע, בהפגנה של שלום עכשיו מרימון נפץ שזרק יונה אברושמי". כך היו מתחילים כל היומנים שלי כילדה וכך הם גם היו מסתיימים. לא כתבתי בהם אחרי ההקדמה הזו. זה היה כואב מידי, מפחיד מידי, עצוב מידי. אני רוצה להוסיף ליומנים האלה פיסקה היום. אני רוצה ליצור המשך אחר לסיפור שלי'. ניבה גרינצווייג, בתו של אמיל גרינצוויג שנרצח בהפגנת שמאל לפני 30 שנה, תובעת ממדינת ישראל להכיר באחריותה כלפי אזרחיה – החל מדיור ציבורי, וכלה באחריותה להסתה פוליטית. »
שנה למלחמה בעזה - הפגנת ענק במוצאי שבת, 2 בינואר 2010 בתל-אביב »
מי מפחד מנצחון העם המצרי על הדיקטטורה? מי חושש משבירת הדיכוטומיה ששיתקה את החיים הפוליטיים במזרח התיכון - רודנות או פונדמנטליזם? תשובה לגנרלים (עם מדים ובלי מדים) המפרשים את המציאות במזרח התיכון כדי שלא תשתנה »
איך "מחממים את הגיזרה", איך מארגנים "תקרית", וכמובן "מגיבים" ו"מרתיעים": משחק ישן שנמשך ונמשך »
בחיפה מת בשבת, 12.3.2011 תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני. »
لم يكن تدخل حلف (شمال الأطلسي) الناتو عسكريا في ليبيا من منطلق الغيرة على الشعب الليبي ولا حفاظا على حقوق الإنسان الليبي التي يسحقها نظام القذافي مقدما إياها قربانا ليرض عنجهيته. »
متخاذل عن التجنيد - بوريس فيان، 1953. ي ذكرى جوليانو مير خميس, قتل يوم 4 أبريل 2011, ولكن يعيش في قلوبنا. »
קדאפי נפל - עריץ נוסף הלך. אבל מי נכנס במקומו? מי עמד מאחורי המורדים - ומה הם רוצים בעצם? תחקיר מעורר מחשבה של דניאל ארגו »
ב-1956 פירסם רבי בנימין את הטקסט הבא המופנה, בלשון אנחנו, אל אחינו המסתנן: "לא שונא, אויב וצורר אתה לנו, כי אם אח ורע." ואנחנו, היהודים, הוא כותב לאחר 1948, לא חופשיים אלא משועבדים - לאלוהי המלחמה, לפרעה החדש, לחינוך לשפיכות דמים. כמה דברים שאפשר היה לחשוב ולהגיד בקול רם באמצע שנות החמשים מהשוליים הפציפיסטיים של הציונות. טקסט ליום הנכבה, 2012 »
توجد دولة وحيدة، في المنطقة، لا حاجة لذكر اسمها، والتي ليس من مدة – وحقيقة ليس من مدة – حصلت على سلاح ذري وتهدد به سلام المنطقة. يوجد لديها، "حسب مصادر أجنبية" ما بين 150 إلى 400 قنبلة ذرية، هيدروجينية ونيتروجينية. ويكفي بشكل مطلق لتدمير كل الشرق الأوسط، وكذلك لجزء كبير من الكرة الأرضية. كيف حصلت عليه؟ بشكل "غير قانوني"، كما يقولون: في حالات اتفاقات مزيفة وسرية مع دول عظمى كولونيالية، وفي حالات أخرى بذر الرماد في عيون المراقبين، الذين قدموا لمشاهدة فرنها الذري، وأحيانًا بواسطة أكاذيب وأخرى "تعتيم". »
בדרום תל אביב, בשעת האזעקה, עם הילדים - ילדי מהגרי עבודה ופליטים - בחדר המדרגות: "כמה דקות אחר כך עוברת השמועה בין הילדים. הם חוזרים ואומרים, בלחש, ואחר כך בקול, שהרגו הרבה אנשים, וגם הרגו ילדים. הם שמעו שאמרו בחדשות. הם יודעים שזאת אמת, כי הם בדקו בעצמם, באתר החדשות. כמו גדולים. ילדה אחת שואלת למה אני עצוב. אני מופתע, ולא מספיק לענות." קראו את אלעד זמיר »
עבור אדוני המלחמה, סבל של אנשים טוב רק כתירוץ לעוד סבל, לא כדי להתמודד עם המצוקה. אבל למלחמה יש פוליטיקה, יש יוזמים ומהנדסים, והם יושבים ומחשבים: "האם נהרגו כבר מספיק? אפשר לעשות קצת משא ומתן, או להמשיך? האם כבר נצרבה התודעה? האם למדו סוף-סוף תושבי עזה שזהו עתידם, בעזה מגודרת, כשמישהו יושב במשרד ומחליט כמה יאכלו, כמה עפרונות יהיו לילדים, כמה דגים ידוגו הדייגים? האם נמחקה כבר התודעה החברתית שהתחילה להתעורר בישראל?" »
על חומות הפחד החוסמות מהעין ומהלב את המצוקה בישראל, את המצוקה בעזה ואת מה שעושה האימה לכולנו. רותי לביא: "אני מסרבת לצעוק 'גזעני'. אני מסרבת לצעוק 'ימנית'. הלב שלי כואב כשאני שומעת את הדיבורים האלה, אני חרדה – אבל אני מסרבת לשנוא ולהטיח. יותר משלושים שנה אני רואה, איך הולכת ונבנית אותה חומה – לא רק פיזית – שאינה מאפשרת לראות את הכאב והפחד שבצד השני." »
רישומים ממלחמה אחרת, דצמבר 2008. »
מה קרה שם, ב-1967? טיהור אתני כמעט מוחלט של רמת הגולן, יוזמות לגירוש ועידוד יציאתם של אלפים מרצועת עזה, מחיקת כפרים סמוכים לקו הירוק והרס שיטתי של קלקיליה. והעיקר: גירושם והברחתם של 250,00 בני אדם. עדויות. »
מה קרה שם, ב-1967? טיהור אתני כמעט מוחלט של רמת הגולן, יוזמות לגירוש ועידוד יציאתם של אלפים מרצועת עזה, מחיקת כפרים סמוכים לקו הירוק והרס שיטתי של קלקיליה. והעיקר: גירושם והברחתם של 250,00 בני אדם. עדויות. »
هذا المقال ليس عن الحرب. انه عن النضال الذي نقلل من أهميته ونسطحه بسرعة. يتناول مقال الاحتجاج الشعبي والحاجة الماسة للحراك الشبابي ان يُحتضن وان يحتضن جيدا. يتحدث عن الحاجة ان ننظر بتمعن, نتروى ونصبر ونتتبع هذا الحراك ونرعاه كبرعم جاءنا بغتة بعد شُح طويل. »
حقّ العودة، والعودة نفسُها، ومواجهة غُبن الماضي لأجل ترتيبات المستقبل، هي شرط حيوي لأي تغيير حقيقيّ هنا. في هذا الواقع، واقع العنف الدوريّ، ينبغي أن يكون مطلب حق العودة والنضال لأجل العودة في موقع أكثر مركزيّة لدى مَن يريدون تخليص شعبَينا من فخّ الصهيونية الكولونيالية. »
אבל מה עם הפליטים? עזה 2014, יוני 1967, ומה שלפניהן »
בעוד הטבח בעזה נמשך, שר הכלכלה הגרמני מצהיר שהמצב נורא, אבל אין לגרמניה שום אמצעי לחץ אמיתיים על הצדדים. מיד לאחר מכן הוא מכריז שיש להפסיק מכירות נשק לרוסיה, ובכלל, מדגיש שסחר בנשק אינו ענין כלכלי אלא פוליטי ומוסרי. כל זה לא מפריע לגרמניה למכור נשק לכל העולם - וליהנות מחידושי תעשיית הנשק הישראלית. ואיפה מנסים את כלי ההרג החדשים? בעזה. »
הממשלה משתדלת לקרוא למלחמה בעזה "מבצע" כדי לא לשלם פיצויים על הנזקים שהיא גורמת לתושבי ישראל. אבל גם פיצויים לא יעזרו למי שהממשלה נלחמת נגדו - כל הזמן, לפני המלחמה המוכרזת ואחריה. למי שדורסים את זכויותיו. »
הנק זאנולי מהולנד, שמשפחתו הסתכנה סכנת מוות בהתנגדות לנאצים ובהסתרתו של ילד יהודי וקיבל את אות "חסיד אומות עולם", החזיר לישראל את האות. ניניו שכלו ששה מקרוביהם בהפצצה בעזה. הנק קורא למדינת ישראל לשים קץ לכיבוש ולוותר על עקרון העליונות היהודית לטובת שוויון פוליטי וחברתי לשני העמים. »
אין דרך קצרה ופשוטה לשלום. תפקידם של כוחות פוליטיים עקביים שמבקשים לחולל שינוי בתודעה הציבורית, הוא לומר אמיתות פשוטות, שמאתגרות את העמדות הרווחות. מי שלא מוכנים לשים את המצור על עזה במרכז הדיון הפוליטי, ומי שלא רוצים לשקף ליהודים בישראל, שזה עתה בוצע טבח איום, לא יובילו תהליך שינוי עמדות בציבור היהודי. »
ماذا يمكن ان نتوقع من حكومة مصرية عسكرية حكمت على معارضيها السياسيين بالموت؟ رغم خيانتها للشعب الفلسطيني في غزة ورغم المذبحة الدموية, التي يقوم بها الجيش الصهيوني, فان الشعب الفلسطيني سينهض من المذابح, والألم والموت وسيستمر بنضاله من اجل حريته وحقوقه الكاملة على أرضه. »
"כדי שבאמת יהיה שלום, כדי שישראלים ופלסטינים יוכלו להשלים ביניהם, יש צורך בשינוי חברתי עמוק, בתהליך דה-קולוניזציה, בביטול הגזל והנישול, החומרי והתרבותי. לכן אנחנו מנסים לבנות תנועת שחרור, לפני שבכלל ניתן יהיה לדבר על תנועת שלום". »
איך חיים אחרי טראומה? נסרין נאשף כותבת על הדברים שראתה וחוותה - על נפשות האנשים הפגועות לאחר טראומה, על הטראומות המקריות, היומיומית, וגם על הטראומות שמיוצרות שוב ושוב, שוב ושוב, וחורטות צלקות. ואיך אפשר לרפא בצל טראומה נמשכת? »
על הפחד. "הפחד משלטון, המגייס גם את מי ששלח אל מותם לחיזוק שלטונו. שלטון, המגייס את הפחד שלנו – שהוא עצמו יצר – לחיזוק שלטונו. הפחד מהצורך להשלים עם זה. ועל השנאה כלפי יצרני הפחד. »
הפרשנים והפוליטיקאים מזהירים עכשיו מ"מלחמת התשה", אבל הם מקפידים לא להזכיר, מה בעצם התרחש במלחמת ההתשה שבאמת קרתה. יש להם סיבות טובות להשכיח את ההפגזה השיטתית של ערי התעלה בידי ישראל ואת הפיכת מאות אלפים אזרחים מצרים לפליטים. וגם את הכשלון הגמור של אדריכלי ההפצצות. »
מערכת הבחירות של אביב 2015 התחילה בעצם כבר במיתקפה על הפלסטינים שנפתחה באפריל 2014. מערכת הבחירות הוכרעו בעזרת הפוליטיקה של הפחד והתשדירים האפקטיבים ביותר שלה החלו בקיץ שעבר, בהפצצות ובאזעקות במלחמה, שבמהלך הבחירות ניסו להתעלם ממנה. »