חברון היא מן הערים החשובות והתוססות של הגדה המערבית – המרכז הכלכלי, החברתי והתרבותי של כל סביבתה. אין קיום לעיר בלי סביבתה האנושית. את הקולוניזציה של חברון מקדמים לא רק מתנחלים קיצונים בחסות הצבא בלב העיר על-ידי ריקון העיר מבפנים מחייה. את חברון חונקים במקביל מבחוץ - קוטעים את עורקי החיים המחברים בינה לבין סביבתה ומנתקים את תושבי הכפרים והעיירות מהמרכז החשוב של חייהם.
להגדלה - הקליקו על המפה
■ הסתכלו במפה: חברון במרכז; הריבועים מסמנים מחסומי בטון. המשולשים השחורים את מחסומי העפר. בתחתית המפה – סידרת מחסומים והתנחלויות חוסמת את הגישה מהכפרים שמדרום לחברון (סמוע, דאהרייה, מחנה הפליטים פוואר) לעיר, הלב הכלכלי והחברתי של האזור. 150,000 תושבים פלסטינים, כך מעריכים, צריכים לנסוע כל יום נסיעות ארוכות בדרכים עוקפות כדי להגיע לעיר.
■ התבוננו בכפר בני נעים, הנמצא ממזרח לעיר: בין בני נעים לחברון מפרידה התנחלות – קריית ארבע. מאז שנת 2000 נחסמה הדרך הישירה מבני נעים לחברון לתנועת פלסטינים. מאז נאלצים תושבי בני נעים לנסוע צפונה עד העיירה חלחול – ולפנות שוב דרומה כדי להגיע לחברון.
■ כך חונקים עיר. ההתנחלויות הן התירוץ להצבת מחסומים. אבל ההתנחלויות הן גם התכלית שבשבילה בונים את המחסומים: הגטואיזציה היא מכשיר נישול והתנחלות.
בואו להפגין נגד החנק של חברון, נגד סגירת רחוב שוהדא - נגד תהליך ההתנחלות והנישול!
הוועד להגנת חברון מזמין את כולנו להצטרף ביום ששי הקרוב להפגנת יום החופש המשותפת, 21.2.2014. נהיה שם.
האירוע בפייסבוק - כאן.
מפה: אתר משרד התיאום של האו"ם לעניינים הומניטריים, דצמבר 2012.