משטרו של קדאפי מתערער, תנועת ההמונים גוברת, והוא משלח בהם שכירי חרב. ראו את תמונת הפגנת הענק בבנגאזי ב-23 בפברואר. הרבה מונח עכשיו על כף המאזניים.
לכל דיקטטור יש פטרון, כתבנו כאן לפני חודש, והתכוונו לפטרונים הזרים של שליט טוניס, בן עלי, ובמיוחד לצרפתים שהציעו לו ברגע האחרון את מומחיותם בדיכוי מהומות. גם למועמר קדאפי יש יחסים טובים במיוחד – למשל עם סילביו ברלוסקוני. לכן ברלוסקוני שותק ומקפיד לא להתיחס לטבח שמבצעים שכירי החרב של קדאפי.
יחד סוגרים ברלוסקוני וקדאפי עסקאות כבר כמה שנים. קדאפי מספק נפט, ברלוסקוני חותם איתו הסכם ידידות ושיתוף פעולה. ברלוסקוני מסכם עם קדאפי מדיניות חדשה ביחס לפליטים שמעזים להסתנן אל תוך אירופה העשירה (טוני בלייר הגה את הרעיון): במקום לבדוק את הפליטים המגיעים לחופי איטליה במרכזי מיון, כפי שהיה נהוג, לברר ממה הם בורחים ומה מאיים אליהם ואולי לתת להם מקלט, הנהיגו ברלוסקוני וקדאפי מדיניות חדשה: לזרוק אותם ומהר חזרה ללוב, למחנה ההסגר במדבר שהקים קדאפי. וב-2009 נתנה איטליה במתנה 6 ספינות סיור ללוב במסגרת "הידוק שיתוף הפעולה הבטחוני".
אבל זה לא הכל. כדאי לקרוא מי מושקע בלוב ועד כמה לתאגידים הגדולים יש אינטרס בהמשך שלטונו של קדאפי, ביציבות בלוב, ביציבות הפרויקטים והרווחים. מעריכים שהיקף ההשקעות של תאגידים איטלקיים בלוב עומד על 10 מיליארד יורו. בלוב פועל למשל תאגיד הנפט והגז האיטלקי ENI שהתכוון להשקיע 25 מיליארד דולר בפרויקטים – בשעה שקדאפי מצידו הודיע, שהוא מתכוון לקנות מניות בתאגיד. חברת הבנייה Impreglio, הגדולה ביותר באיטליה מקווה לזכות במכרז בנייה בשווי 5 מיליארד יורו. ואם לא די באלה, הלובים מושקעים בקבוצת הבנקים Unicredit קרדיט, המקורבת לליגה הצפונית.
אז הכל עניין של ויסות נכון של הזרמים: זרם הפליטים, אנשים במצוקה, צריך להיעצר במחנות הסגר. זרם הכספים וההשקעות צריך להימשך. ואם הכל בסדר, אפשר יהיה גם לבנות את צינורות הנפט והגז החדשים שיקשרו את צפון אפריקה – דרך תוניס, לוב ואלג'יריה –לאיטליה. כמה דם עוד יישפך בלוב להגנת משטרו של קדאפי?
ברלוסקוני שותק שתיקה גדולה נוכח הדיכוי המחריד בלוב, נוכח רצח המפגינים. שותק ומחכה. למה הוא מחכה, שיבוא תורו? האם הוא שותק כי למד שעדיף לשתוק מאשר לפתוח את הפה כמו ביבי? או אולי ברלוסקוני פשוט עסוק מדי בדברים אחרים? את זה כבר קשה לדעת.