מלחמת הגירוש בעיצומה. בשלב הראשון, חודש יולי, מתוכננים גירוש מהגרי עבודה יחידים, חקירות ברחוב, מעצרים המוניים של פליטים מבקשי מקלט, הרחקתם מאזור המרכז באיומי מאסר וגירוש, וכמובן גם כליאה בפועל – בהתאם לנוהל "חדרה-גדרה", לפיו מבקשי מקלט יכולים לשהות אך ורק דרומה מגדרה או צפונה מחדרה. במקביל תתקיים שורה של ניסויי כלים לקראת השלב השני, בחינת שיטות גירוש שונות, ויובטח גיוס התקשורת לסיקור אוהד של המלחמה.
בחודש אוגוסט יתחיל השלב השני, שלב הגירוש ההמוני של משפחות וילדי מהגרי עבודה. קשה להאמין שאפשר לעלות מדרגה בסולם הזוועה, אבל ההסלמה הזו היא מובטחת. גנרל המלחמה, שר הגירוש יעקב גנות, נשבע בחיי הילדים: עוד לא הגענו לתחתית הגיהנום. עד כאן תכניות המלחמה של המגרשים. מולם עומדים המתנגדים לגירוש וקהילות מהגרי העבודה והפליטים בסכנת גירוש, אויביה החדשים של המדינה. אנחנו מתרבים מיום ליום, ולומדים תוך כדי עבודה. גם אנחנו מוכנים. המאבק כבר החל, והוא צובר תאוצה מיום ליום.
שבוע אחרי פרוץ המלחמה ב-1 ביולי, לפניכם דיווח חלקי על מאורעות הימים האחרונים.
רביעי, 1 ביולי – היום הראשון למלחמה
המלחמה יוצאת לדרך. בצהריים מגיעים כוחות גדולים – משטרה, משטרת הגירוש המופרטת ומשמר הגבול – לאזור פארק לוינסקי והתחנה המרכזית הישנה, ועוצרים מאות פליטים ומהגרי עבודה.
באותו יום יוצאת לדרך גם ההתנגדות המאורגנת לגירוש, בפגישה גדולה של פעילות ופעילים, גם מקרב קהילות מהגרי העבודה והפליטים. בתום הפגישה התחלקנו לצוותי עבודה. לפרטים על ההתארגנות ולהצטרפות לאחד הצוותים, בקרו ב`בלוג של קבוצת Israeli Children, שיזמה את ההתארגנות.
חמישי, 2 ביולי – היום השני
ב"אפוק טיימס" מדווח על התרוקנות מדרחוב נווה שאנן בעקבות פעולת יחידת המגרשים עו"ז ביום רביעי.
בינתיים בגבול עם מצרים: הצבא נוקט בשיטות חדשות כדי להיפטר מהפליטים.
שישי, 3 ביולי – היום השלישי
הרבה עבודה לקראת שבת, יום ההפגנה הגדולה.
רן כהן (רופאים לזכויות אדם) מספר בתמונות על מדיניות עידוד ההגירה, בפוסט קצר על תקשורת מגויסת.
שבת, 4 ביולי – היום הרביעי
הסיקור התקשורתי של המאבק עולה מדרגה. סרטון קצר וקורע-לב ב-YouTube מציג את אויבי המדינה החדשים, הילדים בסכנת גירוש. אם עוד לא העברתן הלאה לכל מי שמסביב, בבקשה עשו זאת עוד היום.
בערב מתקיימת הפגנה גדולה במרכז תל אביב, פינת שדרות בן ציון ורחוב קינג ג'ורג'. לשם שינוי קצת סיקור תקשורתי חיובי: כתבה ב"הארץ" ובמיוחד סיקור מצוין ב"וואלה!", כולל וידאו. הסיקור מועט ולא ממוקד. התקשורת לא יודעת איך לבלוע את ההתעוררות הזו, ומה כאן חדש בכלל. כבר היו כמה וכמה גלי מחאה נגד גירוש פליטים ומהגרי עבודה. אנחנו מתקשים להעביר את המסר העיקרי: ב-1 באוגוסט צפויה הסלמה חסרת-תקדים, "משטרת ההגירה" החדשה, המופרטת, תפתח בגירוש המוני של ילדים ומשפחותיהם. גנות מסמן את משפחות מהגרי העבודה כמטרה, במקביל ליישום נוהל חדרה-גדרה לגבי הפליטים. המסר הזה רק מתחיל לחלחל לתקשורת.
ראשון, 5 ביולי – היום החמישי
בבוקר הלכתי ללמד באזור התחנה המרכזית החדשה. בדרך חזרה, בצהרים, התברר לי שעוד "פעולה" גדולה יצאה לדרך. את החברה המסחרית הקודמת שעבדה עם המגרשים, Alant Tours, החליפה חברת מסיעי שאשא, Shasha Tours. שני אוטובוסים ועוד כמה כלי רכב של משטרת הגירוש בשטח, לצד כמה ניידות משטרה ומג"ב. המגרשים מסתובבים בזוגות, מתחקרים אנשים ומובילים אותם למעצר בניידות ובאוטובוסים.
אנחנו משתדלים להזהיר, לצלם ולהזעיק חברים למקום. מראות נוראים. אחרי כמה שעות יוצאים כל כלי הרכב לעבר מתקני המאסר בחולון. אנחנו רודפים אחריהם עד היציאה לחולון.
מספר הטלפון של חברת מסיעי שאשא: 03-5584044. כדאי מאוד לדבר אתם. יש סימנים לכך שהחברה הקודמת יצאה מהתמונה בגלל לחץ ציבורי. נכון שלא מדובר ביותר ממקלות בגלגלים, וזה לא יעצור את הגירוש כליל, אבל זה בהחלט יכול לתת לנו יותר זמן.
לחרוצים מביניכם: בעל החברה הוא אותו אריה שאשא ממרכז הליכוד, אותו אריה שאשא משירות ההסעות לתלמידי בתי ספר ולרבים אחרים (למי שרוצה לקרוא יותר על אריה שאשא).
לאחר מכן מסתבר שבאותו בוקר היו מעצרים גם במרכז תל אביב, באזור רחוב קרליבך. עוד ניסוי כלים? פעולת תגמול על ההפגנה בשבת? לגנות שר הגירוש פתרונים.
נועה קאופמן על היום הנורא הזה: "מיומנה של מתנגדת לגירוש".
בינתיים, חברים פעילים בשיקום אסירים מספרים על מחיר חברתי נוסף של מלחמת הגירוש: כדי לפנות מקום בבתי הכלא לפליטים ולמהגרי העבודה שיעצרו, ביטלו בחלקם את הנוהג ארוך-השנים להפריד בין אסירים משתמשים בסמים ואסירים שמצליחים להישאר נקיים. כך ירדו לטמיון במכה אחת שנים של עבודה בהוצאת אנשים ממצב של עבריינים נרקומנים, שיעשו הכל בשביל מנת סם, כל פשע שבעולם. עוד מכה לחברה בישראל, ולאוכלוסיות המדוכאות והמוחלשות במיוחד, "העורף החזק" של המלחמה. ככל הידוע לי, העניין הזה עוד לא הגיע לתקשורת.
שני, 6 ביולי – היום השישי
בישיבת מועצת העיר של תל אביב-יפו מציעה יעל בן יפת (עיר לכולנו) שהעירייה תצהיר על התנגדות לגירושים ולמעצרים. ההצעה אינה מתקבלת. ראש העיר חולדאי קורא לרשויות המדינה "לכבד את זכויות הילדים".
שלישי, 7 ביולי – היום השביעי
היום מתברר כי כמה מהפליטים קיבלו הוראות לעבור לישובים מסוימים דווקא, ולא רק לצאת מאזור המרכז. כמה מהם נדרשים להציג, תוך שבועות ספורים, אישור לכך שהם עובדים ושוכרים דירה ביישוב החדש. לאלו יישובים למשל? למשל לטירה, לטייבה ולנצרת. ולמה דווקא לשם? שאלה טובה. אולי הוחלט לרכז ביחד את כל אויבי המדינה ופליטיה יחדיו. אולי זה עוד שלב במלחמה הגדולה נגד תושבי הארץ הזו, והילדים במיוחד, המאבק המתמיד לדכא ולהחליש יותר את המדוכאים והמוחלשים בלאו הכי, ולשסות את האוכלוסיות זו בזו. לא במקרה דחקו את הפליטים ומהגרי העבודה דווקא לשכונות של דרום תל אביב, שפירא, נווה שאנן, קריית שלום. צריך לראות את התמונה הרחבה של מאבק המדינה בתושביה: אלה אויבים ואלה אויבים, זו אותה מלחמה, הכל שאלה של עיתוי ושל "עצימות".
בצד התעמולה הרגילה שמתפרסמת ב"הארץ" בזכות הגירוש והמגרשים, מגיע לעיתון סיפור קטן של איש קטן שכתב על המלחמה הזו שהיא בגדר קיום מצוות "ובערת הרע מקרבך". כל הכבוד לעיתון "הארץ" על העבודה העיתונאית: לבסוף נמצא דופי בהתנהלות המוסרית של כוחות הגירוש.
עוד פריצת דרך חשובה: כתבה נהדרת בערוץ 10.
בינתיים מתכוננים להפגנה מול הכנסת מחר.
רביעי, 8 ביולי – היום השמיני
ב"הארץ" נחשף הבוקר, כי עיריית תל אביב-יפו הפעילה לחץ כבד כדי לגרש את הפליטים מתחומה, וליישם את נוהל חדרה-גדרה.
באתר "בחדרי חרדים" מדווח כי קהילת חסידי גור בערד לוחצת על שר הפנים אלי ישי לגרש את הפליטים הסודנים מהעיר.
עוד באותו בוקר, ביוזמת פעילות וארגוני סיוע למהגרי עבודה ופליטים, מקיימת ועדת זכויות הילד דיון מיוחד בשאלת גירוש הילדים ה"לא חוקיים" ויחס הרשויות הממשלתיות והמוניציפליות לילדים. הוועדה ממליצה שלא לכלוא ילדים בשום מקרה, וקוראת למשרד הפנים לבטל את נוהל חדרה-גדרה, בעוד חברי הכנסת דב חנין, ניצן הורוביץ ואילן גילאון יוצאים נגד הגירוש והמעצרים בכלל. הוועדה אינה מתנגדת לגירוש משפחות וילדים באופן כללי. את הודעת הוועדה אפשר לקרוא באתר הכנסת. הכתבה ב"וואלה!" מוצלחת כרגיל. אפילו ב"הארץ" הסיקור נראה טוב.
במקביל לדיון בכנסת, הגענו להפגין בחוץ, בגן הוורדים. היינו שלושים אמהות, אבות וילדים, מהגרי עבודה ופליטים, ופעילות ופעילים נוספים המתנגדים לגירוש. ככל הידוע לי, התקשורת התעלמה לגמרי מההפגנה.
בערב מגיעים מאות הורים וילדים מקהילות מהגרי העבודה והפליטים למפגש גדול באודיטוריום בבית הספר ביאליק-רוגוזין, בו לומדים רבים מהילדים. נציגים מארגוני הסיוע מסבירים על הגירוש ועל המעצרים, על המאבק בגירוש, ועל הצורך להתכונן גם לתרחיש האימים של גירוש מהארץ. צוות בית הספר קורא להורים לשמור על קשר ולעדכן במתרחש, כדי שאפשר יהיה לעזור.
בעוד ההורים עושים דרכם לבית הספר, נפתח עוד מבצע גדול של מעצרים בסביבות התחנה המרכזית הישנה. חיל הגירוש של יחידת עו"ז, עם ליווי משטרתי וצבאי (משמר הגבול), פושט על הרחובות ונכנס לבתים. אנחנו מגיעים להזהיר את האנשים ברחובות, לתעד במצלמות ולהתנגד, ככל האפשר.
שירה פנחס על הפשיטה היום: "כשהגירוש נעשה יותר נוח".
בין לבין אני פוגש חברה, אם לילדים "בלתי חוקיים", שנותנת לי חתיכת חומר תעמולה מבית היוצר של משטרת הגירוש', בעברית ובאנגלית:
המלצה לעזיבה מרצון. את הדבר הזה מחלקים להורים וילדים. כך מטילים אימה על משפחות, כך מערערים את האחיזה במקום, את הנכונות להתנגד. כמה מהגנרלים של המלחמה הזו הם מומחים גדולים בתחום.
הצטרפו למאבק! כולנו חייבים להילחם על החיים של המשפחות האלה, של הילדים האלה – הילדים שנולדו בינינו, גדלו בינינו, התחנכו בינינו. אלה הילדים שלנו.