בשנת 2011 פתח העציר המנהלי ח'דר עדנאן בשביתת-רעב פתוחה, במחאה על מעצרו המנהלי. עד אז, סוגיית המעצר המנהלי הייתה מוכרת רק ליודעי ח"ן ולא לציבור הישראלי הרחב. מאז מחאתו של עדנאן, ולאחר שביתות הרעב של סאמר עיסאווי, הנא שלבי, מוחמד עלאן ואחרים, ובפרט מאז שהתקבל חוק ההזנה בכפייה, דומה שהעובדה שישראל מחזיקה במעצר שרירותי מאות אנשים, מתוך הצהרה שאין לה כל כוונה להעמידם לדין, להבהיר להם מה עילת מעצרם ומשכו הצפוי ולאפשר להם להתגונן מפני האשמות ברורות, כבר נספגה בתודעה הציבורית. בחודשים האחרונים, לאחר מעצרם המנהלי של פעילי ימין אחדים, זכינו גם לשמוע התנגדות רפה לנוהל הזה מצד גורמים מהימין ומהימין-המכונה-מרכז. בימים אלה ממש תלויים על בלימה חייו של העיתונאי מוחמד אלקיק. אלקיק פתח בשביתת רעב ברגע שנודע לו כי הושת עליו מעצר מנהלי. בית המשפט העליון דחה את ערעורו ופסק רק על "הקפאת" המעצר עד שישוב לאיתנו כאשר ישבור את שביתתו, ומאחר שכך, אלקיק ממשיך בשביתה ומצבו אקוטי.
סיפורו של מוחמד אבו סח'א אינו שונה, בקוויו הכלליים, מסיפוריהם של עצירים מנהליים אחרים. ישנם, כמובן, עצירים מנהליים ותיקים הרבה יותר. ישנם עצירים ששוחררו לאחר שנתיים או שלוש, ולאחר זמן מה נעצרו שוב, לזמן לא ידוע מראש, ללא הסבר מניח את הדעת. עם זאת, גילו הצעיר של מוחמד – 24 – עיסוקו הייחודי – ליצן בקרקס – והקמפיין הבינלאומי המתנהל עתה למענו מושכים תשומת-לב ולכן מספקים מצע נוח להיכרות עם המעצר המנהלי ככלל.
מוחמד אבו סח'א נעצר ב-14 בדצמבר 2015, במהלך חיפוש על אוטובוס בו נסע בדרכו לעבודתו בביר-זית. לאחר כמה ימי מעצר, הושת עליו מעצר מנהלי לחצי שנה, דהיינו עד מחצית יוני 2016. תיקו ה"בטחוני" של מוחמד לא היה "נקי": בהיותו בן 17, נעצר והואשם ביידוי אבנים. הוא נשפט לחודש מאסר (שחפף את תקופת מעצרו, ומן הסתם נועד להצדיק אותה בדיעבד) ונקנס בחמשת אלפים שקל. כמו במקרים רבים אחרים, מעצר ראשוני ו"קליל" זה סולל אחר-כך את הדרך להצדקת ההחלטות על מעצרים שיבואו.
בשנת 2011, השתלב מוחמד אבו סח'א בקרקס הפלסטיני, שם הוא מופיע וכן עובד כמדריך. מעבר להדרכות הרגילות, בשלוש השנים האחרונות הוא משמש גם כאחראי על התוכנית המיוחדת של הקרקס, למען אנשים עם לקויות נפשיות. מאז מעצרו, התוכנית מושבתת, באין לו מחליף.
התביעה הצבאית טוענת שאבו סח'א מסכן את בטחון האזור. לעורך-דין מטעם ארגון א-דמיר שביקר אותו לאחרונה בכלא סיפר מוחמד כי נחקר במשטרה בלבד (ולא על-ידי שב"כ), הוטחו בו האשמות כלליות אשר את כולן הכחיש – כגון קשרים עם עצירים אחרים, אשר שמותיהם לא נמסרו לו – והוא סירב לחתום על כל תצהיר.
בדרך כלל איננו זוכים להיחשף לפרוטוקולים מהדיונים במעצר המנהלי. ובכן, הנה פרוטוקול כזה. כולו, ללא השמטות. לא הכל "מפורט בחסוי". יש משהו מצמרר עוד יותר במצב שבו משודרים רמזים דקיקים שסביבם מוזמן העציר לטוות את כתב האשמה המסתורי נגדו. הנה, כך בדיוק התנהל הדיון לגבי אשרור מעצרו של מוחמד אבו סח'א:
ש – האם מרשי נחקר במשטרה?
ת – כן.
ש – על מה הוא נחקר?
ת – הוא נחקר על חשדות של חברות ופעילות בארגון החזית העממית וקשירת קשר נגד מטרות ישראליות.
ש – האם מרשי נחקר בשב"כ?
ת – אין זכ"דים. [תרשומת זכרון דברים של חקירות שב"כ]
ש – אמרתם שמרשי היה מעורב בפעילות בחזית-העממית, האם מדובר בפעילות ארגונית?
ת – לא.
ש – מה סוג הפעילות?
ת – פעילות צבאית.
ש – האם מדובר בפעילות צבאית שבוצעה?
ת – לא, מדובר בפעילות שסוכלה.
ש – האם המשיב היה מעורב בפעילות הפרות סדר או יידוי אבנים?
ת – טיב הפעילות מפורט בחסוי.
ש – לפי החומר החסוי, האם העציר תכנן לבצע פעילות?
ת – הפעילות תוכננה וסוכלה.
ש – האם מדובר בפעילות עם שותפים?
ת – כן.
ש – מה הסטטוס שלהם?
ת – שותפיו נעצרו.
ש – מעצר פלילי או מנהלי?
ת – אין אינדיקציה.
ש – האם יש קשר מסוים בין מרשי לבין אחזקת אמצעי לחימה?
ת – מפורט בחסוי.
ש – האם מיוחסת למרשי פעילות ארגונית גם?
ת – מפורט בחסוי.
ש – מתי החומר החסוי נגד מרשי התחיל "לזרום"?
ת – במהלך השנה האחרונה.
ש – בתחילת השנה או אחרי?
ת – במהלכה.
ש – אם יש מידע נגד מרשי במהלך השנה, מדוע לא נעצר לפני מספר חודשים?
ת – המסוכנות גברה ככל שהצטבר נגדו מידע נוסף.
לאחר סיכום קצר של הסניגור, שבו הוא הדגיש את דלות החומר שנחשף, את עברו הנקי של העציר, את העובדה שלא נחקר בשב"כ או בפוליגרף, וכן את העובדה ששישה חודשים זו תקופה ארוכה מאד, ניתנה רשות הדיבור לעציר עצמו, וכך אמר:
"אני אומן בקרקס. אני ליצן. טיילתי הרבה באירופה וראיתי הרבה אנשים, פלסטינים, ישראלים, אמריקאים. אין לי כל כוונה לבצע פעולות אלימות. אפילו בפייסבוק יש לי הרבה אנשים מתרבויות שונות. אני עובד ברמאללה בתור ליצן בקרקס, אנו מטיילים בקרקס מסביב לאירופה. פעם אחרונה שהייתי בחו"ל הייתה ביוני שעבר. אני עובד סוציאלי בארגון התנדבותי."
המילים הנוגעות ללב מבהירות היטב את מבוכתו של מוחמד בחיפוש אחר מענה לשאלה שאותה אינו מכיר, לאשמה שאינה מנוסחת. כך הסתיים הדיון. מעבר לכך, חושך. המעצר המנהלי אושר, לתקופה של שישה חודשים, משום שהשופט מצא את המידע החסוי שהובא בפניו "אמין ומהימן". ומי יודע מה יקרה ביוני? ומדוע?
את מוחמד אבו סח'א ייצג עו"ד מחמוד חלבי; את התביעה הצבאית ייצג סרן דביר ויזל; השופט היה סא"ל רון דלומי. ארגון א-דמיר יגיש בימים הקרובים ערעור על המעצר המנהלי.