לזכרה של מרסדס סוסה, זמרת העם הארגנטינאית, בעלת קול נדיר, שהיתה חלק מתנועת זמר המחאה והזמר החדש הלטינו-אמריקאי בשנות הששים והשבעים. סוֹסה נאלצה לגלות מארגנטינה בתקופת הדיקטטורה של שנות השבעים ושיריה נאסרו להשמעה בארצה ובארצות אחרות ביבשת. היא סובבה בעולם בהופעות ועצרות למען משפחות הנעדרים והאסירים הפוליטיים וקולה ושיריה היו במרכזה של תרבות ההתנגדות לדיקטטורה והתקוות לשינוי חברתי.
בסרט ההשתלטות (The Take), המתעד כיצד קבוצת פועלים לוקחת לידיה ב-2001 מפעל בארגנטינה כדי להציל את מקום עבודתם, תוכלו לצפות בסצנה בלתי-נשכחת, שבה לאחר שזכו בניצחון ראשון, מנסים הפועלים לשיר את "באתי להציע את לבי". אל תעצרו בדקות הראשונות.
אני בא להציע את לבי
מרסדס סוסה: האחים
"יש לי כל כך הרבה אחים, / שאני לא יכולה למנות — / בעמק, בהר, במישור ובים / כל אחד עם עבודותיו, עם חלומותיו / עם התקווה הפונה לעתיד והזכרונות מאחוריו. / יש לי כל כך הרבה אחים, שאני לא יכולה לספור אותם.
אנשים עם יד חמה מידידות / עם בכי כדי לבכות, / עם תפילה להתפלל. / עם אופק פתוח, שתמיד נמצא מעֵבֶר / ועם עקשנות לחפש אותו: / כאשר הוא נראה קרוב כל-כך, הוא מתרחק. יש לי כל כך הרבה אחים, שאני לא יכולה למנות.
אנחנו ממשיכים ללכת, מוכי בדידות / מאבדים את דרכנו לעולם / ונפגשים מחדש. / נפגשים ונפרדים כל הזמן, מזהים אלה את אלה במבט, באופן ההליכה, / בחרוזים שאנו לועסים. אנחנו ממשיכים ללכת / ועמנו המתים שלנו.
יש לי כל כך הרבה אחים / שאני לא יכולה למנות / ואחות אחת, יפה מאוד, / שקוראים לה חירות."