/media/arimages/scaled/2010/09/16/Victor_Jara-pob-2_.jpg

השבוע מלאו 37 שנים לרצח הזמר הצ'ילאני ויקטור ח'רה בידי אנשי הצבא הימניים שהפילו את ממשלת השמאל של סלבדור איינדה כדי לחסום את הרפורמות החברתיות ולמנוע ממנה לצעוד באופן דמוקרטי לעבר בניית חברה סוציאליסטית. לאחר הפוטש הצבאי, הוא נעצר עם אלפים באצטדיון המרכזי בסנטיאגו, עונה והוכה לעיני כל ונורה שלושה ימים לאחר מכן, ב-15 בספטמבר 1973.

ויקטור ח'רה, פעיל במפלגה הקומוניסטית, מוסיקאי, משורר, מחנך ובמאי תיאטרון, היה מן הזמרים הפופולריים והאהובים בצ'ילה ובאמריקה הלטינית.

לכבודו, הנה שירו לוצ'ין:

בפתיחה מספר ויקטור ח'רה על מה השיר: לוצ'ין, ילדון בן חמש שנים, המתגורר בשכונת פחונים מאולתרת. לוצ'ין משחק בחצר מאולתרת, בשעה שהוריו עסוקים בחיפוש אחר פרנסה. הוא לא לבד, יש לו כדור והחתול והכלב משחקים איתו, בעוד סוס זקן משגיח. הקלטה מתוך הופעה בטלוויזיה הפרואנית ב-1972 המשלבת צילומים בני התקופה משכונות הפחונים העניות של צ'ילה.

"זחל בגילו הצעיר
עם הבולבול בבוץ
עם כדור הסחבות
עם החתול ועם הכלב
והסוס מביט בו. [...]

"אם יש ילדים כמו לוצ'ין
שאוכלים אדמה ותולעים
נפתח את כל הכלובים
כדי שיפרשו כנפיים, כמו ציפורים."