האם הסיסמה "שתי מדינות לשני עמים", שמילאה תפקיד חשוב בגיבוש ההתנגדות לגיבוש - עדיין רלבנטית? »
מי אמר שהאזרחים הם אלה שצריכים להוכיח את חובתם למדינה — שאמורה לשרת אותם? ולאיזו מדינה — זו שמנהלת נגדם מלחמת התשה? »
שוב מלחמה. שוב משקרים לנו. שוב פוליטיקאים ציניים לוקחים עלינו טרמפ... לא למלחמה! »
"מדינה יהודית ודמוקרטית"? אי אפשר. חלופה: מדינה יהודית-ערבית בגבולות 1967, מדינת כל אזרחיה ושני עמיה. »
זאכרת אלמכאן - "זכרון המקום" - תערוכה ראשונה מסוגה בגלריה לאמנות אום אל-פחם. »
ההתמודדות עם גזענות אינה מותרות: בכל גזענות, גלויה וסמויה, ממוסדת ויום-יומית. »
הכיבוש הוא בעיקרו פרויקט קולוניאלי המתבצע בחסות כיבוש צבאי. יש זיקה עמוקה בין הקולוניאליזם הפנימי בתוך ישראל לבין התהליך הקולוניאלי שמעבר ל"קו הירוק", בחסות צבאית - אך גם הבדלים חשובים, שאין להתעלם מהם. »
אני מסרבת להיות אויבת, כי זוהי האפשרות היחידה לצאת ממעגל הטרור. ויותר מכך, מהוויית הטרור. מההוויה של אימה ופחד בלתי פוסקים – שבתוכה בונים לי כל הזמן אויבים שלעולם לא יגמרו. »
שרי הימין מתחרים זה בזה בהצעות חוק גזעניות. אסור להיזכר, אסור לכאוב... אבל מכחישי זכר הנכבה עסוקים עתה בהמשכתה. הנכבה אינה רק זכרון שיש להגן עליו - היא תהליך נמשך. »
חיים דו-לאומיים במדינה שתהיה גם יהודית וגם ערבית, מדינה שיהיה בה מקום לטיפוח של זהויות חוצות, לזהות יהודית-ערבית, וכמובן גם מקום לזהויות תרבותיות ואתניות אחרות... אם תרצו אין זו אגדה? »
על מסע השיסוי של המתנחלים ודובריהם בציבור הערבי ב"ערים המעורבות". »
כמה ימים אחרי "נאום קהיר" של הנשיא אובמה החל הויכוח על חשיבותו ההיסטורית. אין להכחיש שיש חשיבות למלותיו של הנשיא אשר מודיע על המעבר מעידן בוש, עידן של עימות אלים, לעידן של דו-שיח. אולם השאלה המרכזית תישאר פתוחה: האם הממשל החדש מוכן לתרגם את הנאום החשוב לשינויים ממשיים בשטח? »
נערות ונערים ערבים ויהודים, בני משפחה אחת, מנסים ללכת לסרט בתל-אביב, אוגוסט 2009. »
נוכח תמרוני נתניהו וציפיותיהם של רבים בישראל "שמישהו יעשה כבר שלום בשבילנו", אנו מדגישים: אין תחליף למאבק רציני בתוך החברה הישראלית לסיום הכיבוש ולמען השלום. »
על ההיסטוריה המרתקת של חיים משותפים של ערבים ויהודים, וכיצד ומדוע הושכחה מהסיפור הרשמי. »
מה לעשות עם העבר? הזמנה לערב משותף בכפר-קאסם לציון 53 שנים לטבח. »
טבח כפר קאסם לא נשכח. האם היתה זו "תקרית מצערת"? מהי "תוכנית חפרפרת", שעליה רמזו הנאשמים במשפט כפר-קאסם? »
מפגש יהודי-ערבי בכפר קאסם עם הפעילים המקומיים שתחת עולו של הממשל הצבאי ולמרות איומי השלטון ושליחיו שמרו על זכר הטבח. על בנייתה מחדש של קהילה פצועה דרך מסורת של זכרון והתנגדות. »
שלושה לקחים מכשלונו של אבו-מאזן, או: מה קורה כשמהמרים עם כל הקופה על ישועה אמריקאית. »
משרדי הממשלה מקדמים במרץ את הקמתה של עיר גדולה - חריש-קציר - בואדי עארה. היא לא נועדה לפתור את מצוקת הדיור של משפחות חרדיות אלא להשתמש בהן כדי לחסום אלטרנטיבות של פיתוח אמיתי, למען תושבי האזור. »
בשבועות האחרונים מתקיימות מדי יום שישי הפגנות קבועות נגד גירוש תושבים פלסטינים מבתיהם בשכונת שייח' ג'ראח. הפגנות לא אלימות אלו הן לצנינים בעיני המשטרה אשר מפעילה את כל האמצעים שברשותה כדי למנוע את קיומן... »
תזכורת מן העבר: חיים קלווריסקי על תהליך הנישול (1919). »
המתנחלים עוסקים לא רק בדריסת הקיום הפלסטיני בהווה אלא גם במחיקת העבר, גם העבר היהודי-ערבי. מדוע נישול התימנים רלבנטי להבנת הנישול בירושלים המזרחית. »
כיצד יכול להיראות תהליך דה-קולוניזציה בתנאים של ישראל? הגיע הזמן לחשוב על זה. האם הכרה במאפיינים הקולוניאליים של החברה הישראלית עומדת בסתירה להכרה בזכויות הלאומיות של היהודים-הישראלים? »
שלושה שופטים יושבים ומחליטים מי מתקבל ומי לא... הם יכולים להיות ועדת קבלה של **יישוב קהילתי**, או ועדה של **ביטוח לאומי**, או ועדה של **מעונות באוניברסיטה**, או כל ועדת קבלה אחרת... »
الاسم: صالح المصري; البلد: يافا; اللقب: أبو السعيد; الأم: مريم; الأب: مدفون في الهيلتون... »
זה זמן לחשוב על אלה שיושבים במשרדים ומצווים להמשיך את המצור - גם במחיר הרג, אלה שמלבים ומכבים את האש לפי הצורך, שעורכים את רשימות המוצרים שאסור להביא - עפרונות, תרופות, תבלינים... אלה שהורו על ההתקפה על המשט לעזה. על שלוליות דם כמסך עשן. »
חלק גדול מהוויכוח בשאלת הפתרון המדיני לסכסוך - שתי מדינות או מדינה אחת, מחמיץ את העיקר: הצורך לבלום את תהליכי ההתיישבות, לעצור את הקולוניזציה כדי לאפשר ליחסים בין העמים לעבור לדפוס אחר של יחסים. »
כן, אנחנו מסרבות להיות אויבות, מסרבים להיות אויבים. אבל יותר מכך, אנחנו שותפים, בונים ביחד עתיד משותף. »
חודשיים אחרי הטבח בכפר קאסם, נדרשו "נכבדי הכפר" לשלוח מכתב מנומס לדוד בן-גוריון, ראש הממשלה. בן-גוריון ענה כבר למחרת. פרק נשכח מתיאטרון השליטה וההשפלה של המימשל הצבאי. »
תחקיר עתונאי על הרשות הפלסטינית ועל הפטרונים האמריקאים שלה, על ראש ממשלה (פיאד) שמייצג כוחות חיצוניים, על נשיא (עבאס) שכהונתו פגה, ונציבים צבאיים מטעם ארה"ב וישראל, שמאמנים חיילים, מחריפים את העימותים בזירה הפלסטינית, ומנסים לנהל את העניינים. חשוב לקרוא »
איך בונים כוח אלטרנטיבי לשלטון ההון בישראל? כנס "סוציאליזם 2010" שערכה תנועת מאבק סוציאליסטי העלה שאלות חשובות ששווה להמשיך לחשוב עליהן. »
בחיפה מת בשבת תופיק טובי, לוחם חופש, קומוניסט, מסור לעמו הפלסטיני »
מי שרצח את ויטוריו אריגוני ברצועת עזה לא נאבק לסיום הכיבוש. מי שמבקש לטהר את רצועת עזה מהמתנדבים של תנועת הסולידריות מבקש לסלק ממנה את הסולידריות, את האנושיות ולהשאיר את האוכלוסייה הפלסטינית חשופה יותר, פגיעה יותר לפגזים ולפצצות של כוחות הכיבוש »
לפני עשר שנים, בתחילת האינתיפאדה השנייה, יצאה שיירה של תעאיוש - שותפות ערבית-יהודית להביא סיוע לכפרים נצורים באזור סלפית. כיתת חיילים ניסתה למנוע בכוח את העברת המזון. דיווח מאוחר על מה שהתרחש »
אז נשאלת השאלה: למה אני ממשיך בדרכי? אני מנסה לגשת לשאלה מכיוון אחר: מה האפשרויות האחרות? להתעלם מהכיבוש ולומר שלא אכפת לי? לעצום עיניים נוכח טיהורים אתניים ועינויים? לא, לא אעצום עיניים. אקבל את הנערים האלה כמות שהם ואתמוך במאבקם. »
אתגר שמאלי לפוליטיקת הפחד ולחומות ההפרדה: 300 פעילות ופעילים משני צידי הקו הירוק דנים באתגרים ובקשיים בכנס כוחות שמאל בחברון »
לאן חותרים הכוחות השליטים בישראל - וכיצד נוכל להתמודד איתם? מתוך דיוני כנס חברון »
يثير إعلان الرئيس الفلسطيني محمود عباس التوجه إلى الأمم المتحدة في أيلول القادم لنيل الاعتراف بعضوية الدولة الفلسطينية في الهيئات الدولية حالة من الجدل والسجالات السياسية والقانونية في الساحة الفلسطينية والدولية، وبقدر ما كانت تجري مقاربة هذا الحدث، سواء من قبل الهيئات الوطنية أو التنظيمات السياسية أو مؤسسات المجتمع الفلسطيني، بقدر ما كانت تتوالد الأسئلة المتعلقة بهذا الاستحقاق وتزداد تعقيدا وتشابكا، الأمر الذي يشير إلى افتقاد تلك الخطوة للنواظم والإستراتيجية السياسية الوطنية التي يجب أن تحكم حركة وخط سير مثل هكذا خيار. »
בעקבות כנס כוחות השמאל משני צידי הקו הירוק בחברון, שנערך ביוזמת תנועת התחברות-תראבוט, השמאל הפלסטיני בחברון והמרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית, נכתב ביחד גילוי דעת משותף בזכות המאבק החברתי בישראל - ולמען חיבורו למאבק נגד הכיבוש. »
ראובן אברג'ל בהרצאה בבית העם בתל-אביב: על הפנתרים, על ההיסטוריה של מאבקים חברתיים מימי ממלכת בן-גוריון ועד ימינו, על יחסה של האליטה הציונית לערבים וליהודי המזרח, על מרד ומחאה... »
טהא מוחמד עלי (אבו ניזאר), מן הנפלאים שבמשוררי הארץ הזאת, הלך מאיתנו. הוא נולד בכפר הפלסטיני ספורייה, גורש בגיל 17 וחזר לנצרת, נאבק על זכויותיו. הוא פירסם חמשה קבצי שירה. הנה שניים משיריו, מוקדשים לכל מי שנלחמים במעצמה גדולה. »
בסוריה מחריף הדיכוי. זרמים חשובים בשמאל במזרח התיכון מהססים לתמוך בהתקוממות מחשש לשחק לידי מעצמות המערב. מרסלו וקסלר מנתח את האירועים ומציע לתמוך ללא סייג במאבק הדמוקרטי בסוריה נגד משטר הדיכוי ומזהיר מעוד התערבות אימפריאליסטית "להגנת הדמוקרטיה" »
حين دعا نائب رئيس حكومة إسرائيل لهجرة اليهود التوانسة أجابه رئيسهم: لا دخل لأيّ أجنبي في الشؤون التونسية، نحن نحب بلادنا وسنبقى فيها.. أما النّفر الغبي الذي هتف قبل أيام في تونس "قتل اليهود فرض واجب"، فهو يقدّم هديّة مجانية لحكّام إسرائيل »
ב-1956 פירסם רבי בנימין את הטקסט הבא המופנה, בלשון אנחנו, אל אחינו המסתנן: "לא שונא, אויב וצורר אתה לנו, כי אם אח ורע." ואנחנו, היהודים, הוא כותב לאחר 1948, לא חופשיים אלא משועבדים - לאלוהי המלחמה, לפרעה החדש, לחינוך לשפיכות דמים. כמה דברים שאפשר היה לחשוב ולהגיד בקול רם באמצע שנות החמשים מהשוליים הפציפיסטיים של הציונות. טקסט ליום הנכבה, 2012 »
כי צדק חברתי לא ניתן לחלוקה ואין צדק ליהודים בלבד, כמו שאין צדק ללבנים בלבד או לגברים בלבד. 7 תשובות קצרות לשאלה חשובה. »
הטקסט המקורי של קובי ניב מ-1976. מוקדש לכיבוש הארור, במלאת לו 45 שנים. »
יש הרבה מה לומר על מה שהציונות עשתה ועושה לפלסטינים – אבל כרגע חשוב לומר מה היא עושה גם לישראלים: הציונות היא בית כלא רעיוני לשינוי החברתי בישראל, המפריד בין יהודים לערבים. היא יוצרת עיוותים מוזרים בראשם של חלק ממפגיני הצדק החברתי. הציונות יצרה כאן משוואה מוזרה, כאילו זכויות האזרח שלנו אינן זכויות מוקנות – אלא מין קופונים שמקבלים תמורת מילוי חובות והתנהגות טובה בעיני השלטונות. »
יש מדינה אחת בסביבה שלא מזמן השיגה נשק אטומי ומאיימת בו על שלום האזור. יש לה, "לפי מקורות זרים", בין 150 ל-400 פצצות אטום, מימן ונייטרון. מספיק בהחלט לכל המזרח התיכון ולחלק ניכר מכדור הארץ. איך השיגה אותן? באופן "בלתי חוקי", כמו שאומרים: לפעמים הסכמים מזויפים וסודיים עם מעצמות קולוניאליות, לפעמים עבודה בעיניים על הפקחים, לפעמים סתם שקרים, לפעמים בחסות "עמימות". »
עבור אדוני המלחמה, סבל של אנשים טוב רק כתירוץ לעוד סבל, לא כדי להתמודד עם המצוקה. אבל למלחמה יש פוליטיקה, יש יוזמים ומהנדסים, והם יושבים ומחשבים: "האם נהרגו כבר מספיק? אפשר לעשות קצת משא ומתן, או להמשיך? האם כבר נצרבה התודעה? האם למדו סוף-סוף תושבי עזה שזהו עתידם, בעזה מגודרת, כשמישהו יושב במשרד ומחליט כמה יאכלו, כמה עפרונות יהיו לילדים, כמה דגים ידוגו הדייגים? האם נמחקה כבר התודעה החברתית שהתחילה להתעורר בישראל?" »
על חומות הפחד החוסמות מהעין ומהלב את המצוקה בישראל, את המצוקה בעזה ואת מה שעושה האימה לכולנו. רותי לביא: "אני מסרבת לצעוק 'גזעני'. אני מסרבת לצעוק 'ימנית'. הלב שלי כואב כשאני שומעת את הדיבורים האלה, אני חרדה – אבל אני מסרבת לשנוא ולהטיח. יותר משלושים שנה אני רואה, איך הולכת ונבנית אותה חומה – לא רק פיזית – שאינה מאפשרת לראות את הכאב והפחד שבצד השני. »
נוגע שם, מגיב כאן... מתי הזכרון מזין קורבנות, ואיך אפשר להפוך אותו לבסיס לפעולה, ללקיחת אחריות? על הזכרון הפלסטיני כמקום להיאבק ממנו, לא להיות לכודים בתוכו אלא לבוא מתוכו כדי לעצב את העתיד. אתגר לפלסטינים\ות, אתגר לישראלים\ות »
הנכבה עדיין נמשכת. היא לא רק זכרון של אירוע שהיה ונגמר – היא תהליך מתמשך. הנישול והגירוש עוד לא הסתיימו: הם מתבצעים לפעמים בטנקים, לפעמים בבולדוזרים; לפעמים בכוח הכסף, לפעמים בכוח הכפייה האלימה, ולפעמים בכוח החוק. עד שנעצור אותם. »
תוכנית כנס חברון השני של כוחות השמאל בחברון ותנועת התחברות-תראבוט, בשיתוף המרכז לאינפורמציה אלטרנטיבית: חברון, 11 בינואר 2014 »
מי רוצה להעביר את תושבי המשולש "בהסכמה" לידי "הרשות הפלסטינית"? את מי משרתת הפצת רעיון ה"טרנספר המוסכם"? »
"האתגר הכפול שלנו בהתמודד עם הציונות כתנועת קולוניאליזם של מתיישבים, כאשר אנחנו פועלים בתוך חברת מתיישבים קולוניאלית: ראשית, לעצור את תהליך הנישול וההרס שהיא מביאה על העם הילידי, שנית, להציע לאנשים שבהם היא משתמשת כחומר גלם לתהליך הנישול, ההתנחלות ובניית החומות – מוצא ממערכת גדרות התיל שהיא בונה על גופם, מגופם." דברים בכנס חברון השני של תנועות השמאל משני צידי הקו הירוק »
יחד עם שותפינו בשמאל הפלסטיני בחברון אנו מבקשים לומר בקול ברור: בצורתו הנוכחית, המשא ומתן המדיני הנוכחי הוא רק עוד כלי של שליטה והעמקת הכיבוש. אין בו לא תקווה ולא סיכוי לחיים טובים. המחיר האפשרי היחיד של הסדר שלום ידוע ואין אחר מלבדו. »
אבל מה עם הפליטים? עזה 2014, יוני 1967, ומה שלפניהן »
כמה שנאה יכול אדם לחוש כלפי אחר בהיותו אחר? נסרין נאשף מדברת על הגזענות, השנאה, הפחד - ועל הזכות לשוויון. ללכת, כאזרחית פלסטינית, ברחובות כפר סבא, בימים האלה. "החיים של ילדינו ושלנו שווים לחיים שלכם, שווים לגמרי. יש לנו הזכות להיאבק כדי לא להיות "האחר". »
דברים שלא כתובים בהספדים המתרפסים לאריאל שרון: רצח אזרחים וגירוש בדואים בפעולות התגמול, 1953. »
هذا المقال ليس عن الحرب. انه عن النضال الذي نقلل من أهميته ونسطحه بسرعة. يتناول مقال الاحتجاج الشعبي والحاجة الماسة للحراك الشبابي ان يُحتضن وان يحتضن جيدا. يتحدث عن الحاجة ان ننظر بتمعن, نتروى ونصبر ونتتبع هذا الحراك ونرعاه كبرعم جاءنا بغتة بعد شُح طويل. »
כל העוצמה הצבאית של ישראל – המטוסים, הדחפורים, הטילים, מכשירי ההאזנה, הטילים החכמים, הפצצות, מכונות הירייה בשלט-רחוק, וגם כיפת הברזל המהוללת - לא יעזרו. הם לא יגרמו לפלסטינים להיעלם וגם לא להיות מרוצים מחיים מתחת למגף הכיבוש. כל עוד תימשך השליטה הצבאית על עם אחר, כל עוד יימשך המצור, כל עוד יחיו אנשים במחנות פליטים, תימשך גם ההתנגדות. רוצים לשים לזה סוף? שימו קץ לכיבוש. »
העימות הלא-סימטרי הנוכחי בין ישראל לחמאס וכוחות ההתנגדות הפלסטינים האחרים בעזה לא מבטא רק את מדיניות הכוחות השליטים בכל אחת מהחברות. יש לו מקורות עמוקים יותר, שמגיעים עד 1948 - ודווקא משה דיין ידע זאת היטב. »
הנק זאנולי מהולנד, שמשפחתו הסתכנה סכנת מוות בהתנגדות לנאצים ובהסתרתו של ילד יהודי וקיבל את אות "חסיד אומות עולם", החזיר לישראל את האות. ניניו שכלו ששה מקרוביהם בהפצצה בעזה. הנק קורא למדינת ישראל לשים קץ לכיבוש ולוותר על עקרון העליונות היהודית לטובת שוויון פוליטי וחברתי לשני העמים. »
אין דרך קצרה ופשוטה לשלום. תפקידם של כוחות פוליטיים עקביים שמבקשים לחולל שינוי בתודעה הציבורית, הוא לומר אמיתות פשוטות, שמאתגרות את העמדות הרווחות. מי שלא מוכנים לשים את המצור על עזה במרכז הדיון הפוליטי, ומי שלא רוצים לשקף ליהודים בישראל, שזה עתה בוצע טבח איום, לא יובילו תהליך שינוי עמדות בציבור היהודי. »
הפרשנים והפוליטיקאים מזהירים עכשיו מ"מלחמת התשה", אבל הם מקפידים לא להזכיר, מה בעצם התרחש במלחמת ההתשה שבאמת קרתה. יש להם סיבות טובות להשכיח את ההפגזה השיטתית של ערי התעלה בידי ישראל ואת הפיכת מאות אלפים אזרחים מצרים לפליטים. וגם את הכשלון הגמור של אדריכלי ההפצצות. »
למה תתחפש ערביה בפורים? אולי ל"בדואית"? ולמה תתחפש מרוקאית — למרוקאית? נסרין נאשף כותבת על להיות שקופה. »
קבוצת לימוד בישראל. אנשים משתפים בהיסטוריה משפחתית, בסיפורים של סבל ואובדן. נסרין נאשף ממשיכה להקשיב, וממשיכה לחשוב. "כמה קל לאדם לראות את העוול שהוא עבר או שמשפחתו עברה. כמה קל לחוש כאב על האח של הסבא או הדודה של אימא. אבל למה כל כך קשה לראות את הסבל של "האחר"? ובעיקר, למה כל כך קשה לראות ולהכיר בסבל של הפלסטינים?" »
ת'נאא ג'ואברה כותבת על חוויות ומחשבות בטיול משפחתי בטבריה: "זכרתי את המסגד בעין חוד (عين حوض), הכפר שממנו גורש סבי, אבי-אמי, שנהפך לבר ואחר כך למסעדה. זכרתי אותו מביקור בילדותי, שבו ראיתי עוד חלק מכיפת המסגד, כסמל של השפלה או גאווה: הנה, הפכנו את המסגד לבר – מה תוכלו לעשות ...!" »
"איפה אני, בתל-אביב או בשיח' מואנס?" נסרין נאשף מעלה מחשבות בעקבות האירוע לציון יום הנכבה שנערך באוניברסיטת תל-אביב »
מונא עבד אל-ראזק כותבת על השחרור ממחמאות שהן סטיגמות, על ההתפכחות מטשטוש הזהות »
חשוב לא להתבלבל: מה שקורה היום הוא תוצאה – תוצאה של הכיבוש, תוצאה של מפעל ההתנחלויות בגדה, של נישול אדמות, של מעצרים ודיכוי, של רצח והרג קודמים. ככל שממשלת ישראל תמשיך במדיניותה, ככל שה"טיפול" בבעיות יהיה הוא-עצמו הבעיה – המשך הכיבוש והנישול – החיים של כולנו יהיו עטופים בפחד, בחוסר אמון ובחוסר תקווה, ומה שקורה היום ומוגדר כהסלמה יהיה השיגרה של חיי כולנו בישראל, בגדה ובעזה. »
מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »
מה עשה לוי אשכול ב-17 במרס 1954 ואיך זה קשור להרס אלעראקיב? אשכול ישב במשרד וחתם על צווי הפקעת אדמות, הרבה צווים. כולם לפי חוק... חוק השוד. אלפי דונמים הופקעו, כי המדינה היתה רעבה לאדמה של ערבים. ציונות בנוסח לוי אשכול »
מה בעצם מחדש "חוק הלאום"? זה לא יום יצירתו של אפרטהייד, כותב ראיף זריק, אלא יום מיסודו. הפרדה היתה כאן מזמן, אבל עכשיו נוצר צורך חדש למסד אותה, וזהו רגע משמעותי. בדיוק לכן הגיע הזמן לחשוב על מאבק דמוקרטי לפתרון פוליטי, שאינו מבוסס על אשליות ההפרדה בין העמים. »
איך ניתן להבטיח את זכות ההגדרה העצמית של ישראלים ופלסטינים בארץ? מה הקשר בין שבות לשיבה? »