תנועת תראבוט-התחברות

תראבוט-התחברות היא תנועה עממית הפועלת בישראל למען שינוי פוליטי וחברתי כולל ומהיסוד, המבוסס על צדק ושוויון, במסגרת המאבק לשחרור של כלל המנושלים\ות, המנוצלים\ות והמדוכאים\ות.

אנו שואפים ליצור חיבורים בין מגזרי החברה המוחלשים והמודרים, ולפעול למען צדק ושוויון על בסיס לאומי, מעמדי, מגדרי, גזעי, עדתי, תרבותי ואחר. התנועה הינה דו-לאומית, ערבית ויהודית, נשית וגברית, רב-עדתית ורב-תרבותית, חילונית ודתית, ופועלת למען חיזוק הדמוקרטיה ולמען שלום צודק.

אלימות לא תשבור את מאבק העובדים: בואו למשמרת מחאה במכון ויצמן!

ביום חמישי תתקיים משמרת מחאה גדולה מול שער מכון ויצמן ברחובות, בעקבות הניסיון של הנהלת מכון ויצמן לשבור את מאבק העובדים באלימות פיזית. בואו להפגין סולידריות עם העובדים!

בעקבות כנס התחברות-תראבוט בעכו בנושאי כלכלה וחברה

בעקבות הכנס האחרון שערכנו, אנו קוראים לחברות וחברי התנועה להצטרף לדיון כדי להמשיך ולגבש את התפיסות והעמדות שלנו כתנועה בנושאים כלכליים וחברתיים מרכזיים. בהמשך לכנס נערוך מפגש שבו נמשיך את החשיבה המשותפת בנושאים שעלו בכנס ולקראת המפגש אנו קוראים לכם להשתתף בדיון באתר.

ביקור סולידריות בעכו

ביום שלישי, ה 14 באוקטובר, הגענו למפגש סולידריות בעכו. לאחר המפגש סייירנו בגוש 10 בעיר העתיקה, בהדרכת שניים מתושבי העיר. הדברים הבאים, שרשמו פעילים היו שותפים לביקור ולארגון הפעילות, משקפים את התמונה שנפרשה לעינינו במהלך הסיור.

רשמים ממסיק בנעלין

ביום שישי, ה-10 באוקטובר 2008, הצטרפו פעילים ישראליים למסיק הזיתים שיזמו תושבי הכפר הפלסטיני נעלין, הנאבק בעקשנות נגד הגדר הגוזלת ממנו את אדמותיו. הנה כמה רשמים...

הרקע לאירועים בעכו: מתקפת מתנחלים בערים המעורבות

לאירועים האחרונים בעכו ביום כיפור 2008 יש הקשר רחב, שיש לשים לב אליו: המיתקפה הנרחבת של הימין הלאומני בערים המעורבות. המשך...

התחברות-תראבוט והבחירות העירוניות בתל אביב-יפו

במהלך השנה וחצי האחרונות פעילות ופעילים של התחברות-תראבוט היו מאוד מעורבים במאבקים ביפו הערבית ובכפר שלם כנגד ניסיונות של העירייה, מנהל מקרקעי ישראל, חברות השיכון וגורמים פרטיים אינטרסנטים לנשל את הקהילות המקומיות. אנחנו גאים בפעילות הזאת, בעומק השותפות שהשגנו בשתי הקהילות ובביטויי ההזדהות בין פעילים משתי הקהילות שהושגו במהלכה. המשך...

הפרטת מחסומים והכיבוש המאוחר

ראשיתו של פרויקט הפרטת המחסומים בהחלטת ממשלה בשנת 2003, אם כי יישומו החל בפועל בשנת 2006. במסגרת הפרויקט מתקיים מיקור חוץ (outsourcing) של תפקידי שמירה ובידוק במחסומים שעל קו התפר. התהליך המכונה "אזרוח המעברים" מתבצע ב-48 מחסומים המוגדרים כ"מחסום אחרון לפני כניסה לישראל", אף על פי שחלק ניכר מהם נמצא מעבר לקו הירוק, בדומה לתוואי חומת ההפרדה. המשך...

جبهات النضال مهمّة للجبهة

أقيمت الجبهة الدمقراطية للسلام والمساواة عام 1977 بدافع وعي الحاجة الى بناء جبهة نضال واسعة. لم يكن أساس التحرّك مجرّدًا، بل ان نجاح جبهة الناصرة التاريخي في الانتخابات المحلية وجبهة النضال الواسعة التي أقامتها لجنة الدفاع عن الأراضي، والتي بلغت ذروتها في يوم الأرض 1976، أثبتا أن بإمكان جبهات النضال الواسعة تحقيق إنجازات هامة وتقوية اليسار الحازم. ولكن من المهم التفكير مجددًا بالمنطق السياسي الاجتماعي العميق الكامن خلف إقامة جبهات، وخصوصًا الآن إذ تستعدّ الجبهة الدمقراطية للسلام والمساواة لانتخابات السلطات المحلية. فالجبهة ليست فقط وسيلة طوارئ تستخدمها قوى اليسار لأجل توحيد الصفوف ضد خطر داهم، مع أن توحيدًا كهذا هو أحيانًا ضرورة يفرضها الواقع. ففكرة توحيد جميع القوى التي تحمل موقفًا مشتركًا، في مرحلة محددة، لأجل عزل الخصم هي فكرة أساسية ومنطقية؛ إنها أحد حجارة الزاوية في كل ممارسة سياسية. המשך...

החזית דרושה לחד"ש

עכשיו, כשהבחירות המקומיות בפתח, צריך לחשוב על ההגיון הפוליטי שבבסיס הקמת חזיתות מאבק משותפות. חזית היא לא קואליציה של מי שמסכימים מראש: חזית היא חלק מתהליך שינוי חברתי, שמשנה גם את המשתתפים בו. המשך...

האוצר מעבר לפוליטיקה? עם הצעת התקציב לשנת 2009

בימים אלה הגיש משרד האוצר את הצעתו לתקציב 2009. בתפריט: רפורמות מבניות (קרי הפרטה), קיצוצים בתקציבי השירותים הציבוריים - והכל בשם הכלכלה. המשך...

1967: תפנית כלכלית-מדינית בישראל

במאמר שהתפרסם ב-2005 הסביר הסוציולוג ד"ר שלמה סבירסקי כיצד 1967 מהווה נקודת-מפנה בחברה הישראלית - וכיצד תרמה המדינה, דרך השקעות ענק בתשלובת הצבאית-תעשייתית - לגיבושה של בורגנות, המבקשת בשנים האחרונות להיפטר מעול ה"הוצאות החברתיות" ומטיפה ל"מדינה רזה". למאמר...

[הורדת המאמר או צפייה בו כקובץ PDF]

זאכרת אל-מכאן – זיכרון מקום: היסטוריה צילומית של אום אל-פחם וואדי עארה, 1903–2008

לרגל הקמת ארכיון צילומי והיסטורי של אום אל-פחם ואיזור ואדי עארה נפתחה בגלריה לאמנות אום אל-פחם תערוכה ראשונה במינה. אל תחמיצו! המשך...

דונם ועוד דונם

אלימות הכיבוש אינה מתמצה באלות ובבולדוזרים, במעצרים ובהרג. את מעשי האלימות האחרונים של המתנחלים בדרום הר חברון יש לראות בהקשר תהליך הנישול העמוק, הנמשך כל העת בגדה המערבית, בעזרת צווים ותקציבים - וגם בעזרת גדרות ושתילים. המשך...

מעטים מול רבים: תרומת דו"ח שוחט לפירוק מדינת הרווחה הסמויה

חוקרי מדינה הרווחה רגילים להבחין בין מדינת הרווחה הגלויה ומדינת הרווחה הסמויה. מדינת הרווחה הגלויה היא מושג מוכר יותר, המתייחס למימון הציבורי של שירותים - השירותים החברתיים והקצבאות. מדינת הרווחה הסמויה היא מושג פחות מוכר. המשך...

קנסות ושאלות-מחשבה: רפורמה נאו-ליברלית בחינוך

רק כמה שבועות מפרידים בין שתי ידיעות המבשרות על רפורמות במערכת החינוך; על פניהן - רפורמות מבורכות. כבר שנים שאנו, מחנכים ומחנכות ביקורתיים, מלינים על שיטת "החינוך הבנקאי", שלפיה "מפקידים" גוף ידע אצל התלמידים, אותו הם מתבקשים מאוחר יותר "למשוך" ולהקיא על דף הבחינה. המשך...

מאבק מעמדי ופוליטיקה משחררת בישראל

לעתים קרובות נשמעת הטענה כלפי תנועות המובילות מאבקים אנטי-קפיטליסטיים שהן מתמקדות בביקורת המציאות הקיימת ובעימות עם המערכות השולטות מבלי להציג להן חלופה שלמה, ללא אופק סוציאליסטי ברור. בעיניי, ה"חיסרון" הזה הוא דווקא מעלה גדולה. המשך...

תמיר מכשירה את השרץ

כששרת החינוך מתראיינת לעיתון מכללת אריאל, היא משתפת פעולה עם מנגנוני הכיבוש הישראליים בשטחים ועם הטמעת ההתנחלויות בתודעה הישראלית. המשך...

מכתב לאנשי חד"ש, ערב כניסתנו כשותפים בחזית

הכינוס הכללי השישי של תנועת התחברות-תראבוט, שנערך בערערה בשבת ה- 24 במאי 2008, החליט לקבל את הצעת השותפות שגובשה בין נציגי התנועה לנציגי החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון ולהודיע על הצטרפותה של תנועתנו לחד"ש כמרכיב פוליטי עצמאי. מועצת חד"ש אמורה להתכנס בקרוב על מנת לדון ולאשר את הסכם השותפות. לרגל השותפות הצפויה, הכנו מכתב לאנשי חד"ש, המתאר את תנועתנו ומסביר כיצד אנו רואים את השותפות הצפויה ומדוע היא כל כך חשובה בעינינו.

מאמרים נבחרים

לא ל"טרנספר בהסכמה"

בחודשים האחרונים מופצות גירסאות שונות של היוזמה לנתק את המשולש ותושביו הפלסטינים מישראל ולהעבירם לידי הרשות הפלסטינית, למשל במסגרת "חילופי שטחים", שבמהלכם יסופחו לישראל גושי ההתנחלויות הגדולים בתמורה להעברת שטחים לידי הרשות הפלסטינית. יוזמות אלה, שהיו בעבר נחלת חוגי הימין הטרנספריסטי, אומצו בשנים האחרונות על-ידי דוברים מרכזיים של המימסד הישראלי - החל באפרים סנה (מפלגת העבודה), דרך ח"כ עתניאל שנלר (קדימה), אהוד ברק, שמעון פרס, וכמובן אביגדור ליברמן. היוזמות הללו מעוררות חששות ממשיים באזור המשולש. רבים רואים קשר בינן לבין צווי הריסות הבתים של החודשים האחרונים. המשך...

מי כאן אלים? ראובן אברג'ל או רון חולדאי?

הודעה לעיתונות מטעם תנועת התחברות-תראבוט

ראובן אברג'ל, ממייסדי הפנתרים השחורים, פעיל מסור בעשרות מאבקים מאז ועד היום, חבר בהנהגת תנועת התחברות-תראבוט, הוזמן לחקירת משטרה היום בעקבות תלונה של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב. המשך...

שיירת סיוע לעזה, 26 בינואר 2008

בשבת ה 26 בינואר 2008 השתתפנו בשיירת סיוע לתושבי עזה הנתונים תחת סגר ישראלי. השיירה אורגנה על ידי קואליציה רחבה של ארגונים הכוללת גם אותנו, תנועת תראבוט-התחברות.

האם זה עוזר לילדי שדרות שאנו מאלצים את ילדי עזה לשתות מים מזוהמים? כנראה שממשלת ישראל חושבת שכן (אם היא בכלל חושבת).
עזה במצור! מאות מוצרים הנדרשים לניהול תקין של חיי היום אסורים בכניסה לרצועה, בהוראת ממשלת ישראל. אפילו הכנסה של מסנני המים, החיוניים לטיהור המים הנשאבים מהבארות ברצועה, מים מזוהמים במלחים, שמן וביוב, נמנעת כבר יותר מחצי שנה. אמצעי התקשורת בישראל לא מצליחים (ולא בטוח שבכלל מנסים) להעביר לציבור תמונה אמיתית על חומרת המצב -אך כל מי שדיבר בחודשים האחרונים עם אנשים מעזה מבין כי המצב הפך זה מכבר לאסון אזורי, המסכן גם אותנו...

לסיכום ההפגנה

סיכום כנס היסוד ותוצאות הבחירות

במוצאי שבת ה 5 בינואר 2008 התקיים כנס היסוד של תנועת התחברות-תראבוט, באולם אל-בורג' בערערה.

במהלך הכנס נבחרו לראשונה חברי הועדה המתאמת הארצית. החברים שנבחרו הינם ראובן אברג'יל (ירושלים), אורי אליס (רמת גן), סיגלית גבעון-פדידה (לפיד), אנואר דאוד (נווה שלום), מרסלו וקסלר (תל אביב), אלעד שאול זמיר (יפו), נורית חג'אג' (חולון), נטליה לייבר (אזור), חררדו לייבנר (תל אביב), אילת מעוז (יפו), עאישה סידאוי (ערערה), ג'אבר עסקלה (מע'אר), פאדי שביטה (יפו), יובל תמרי (תל אביב), ניצן תנעמי (נתניה).

הניאו-ליברליזציה של המדיניות הציבורית בישראל

אורלי בנימין

מסמך זה נכתב במטרה לקדם את הבנת האופי המוסדי –פוליטי של השינויים במדיניות הציבורית בישראל. הוא בא להעמיד הסברים מבניים לצמיחתן של תופעות כגון יבוש השירותים החברתיים, הלנת השכר ברשויות המקומיות, התרחבות הקטגוריה של העובדים העניים כמו גם השחיקה בקצבאות. את ההסבר המוצג כאן, ברצוני להעמיד לאורך צירי הדיכוי המשולבים של מעמד, עדתיות/לאומיות, מרכז/פריפריה ומגדר כשאני עושה שימוש בתהליך המשפטי-היסטורי שהופעל על-ידי מעצבי המדיניות באוצר באמצעות ארבעה מנגנונים מרכזיים. המשך...

כפר שלם – מתחם מחל-משה דיין, סיכום ביניים וחלקי של מאבק

חררדו לייבנר

בשעות הבוקר של ה- 25 בדצמבר 2007 אנשי ההוצאה לפועל בליווי פעיל של מאות שוטרים פינו כ- 25 משפחות ממתחם מחל-משה דיין בפינה הדרום-מערבית של כפר שלם. באופן חסר תקדים בהיסטורית הפינויים בכפר שלם, הפעם המשפחות הותיקות המתגוררות במתחם מאז 1948-49 לא קבלו כל פיצוי בטרם פונו. תוך שעות מעטות נהרסו רוב המבנים. מקום שבו היו בתים, חצרות, שבילים, פינות מרוצפות, עציצים, גפן ושיחי גת, הפך ל"שטח חשוף". המשך...

ביקור סולידריות בואדי ערה

ביוזמת התחברות-תראבוט יצאנו ביום שבת ה-17 בנובמבר כ 25 פעילות ופעילים מאזור תל אביב וסביבותיה (ועוד כ 10 פעילות ופעילים מאזורים אחרים בארץ אשר הצטרפו בהמשך, כולל פעילים תושבי האזור עצמו) לביקור סולידריות בואדי ערה נוכח האיום הגובר להרוס בתים ובתי עסק אשר לא זכו לקבל אישורים מצד רשויות התכנון. המשך...

1967 - על הכיבוש והמאבק נגדו

גדי אלגזי

בשנות השישים של המאה שעברה פרצה ישראל את גבולותיה הזמניים ובחסותו של כיבוש צבאי פתחה בפרויקט קולוניאלי נרחב ברחבי השטחים הכבושים החדשים. עיתויו ההיסטורי הוא מעניין: באמצע שנות הששים נדמה היה שמשברי הדה-קולוניזציה מתקרבים לסיומם. תנועות אנטי-קולוניאליות באסיה ובאפריקה סילקו בשנות החמישים והשישים את המעצמות הקולוניאליות הוותיקות משרידי מערכת המושבות שבנו בסוף המאה ה-19, ולעתים מאות שנים לפני כן. אכזבות הדה-קולוניזציה עוד עמדו בפני העמים המשתחררים: החלפת השליטה הפוליטית הישירה בשליטה עקיפה, כישלון האליטות החדשות וההתפכחות מאשליות ה"מודרניזציה" וה"התפתחות" הפראית (בהקשר הזה יכלו ללמוד רבות מן הניסיון הארוך יותר, המר, של אמריקה הלטינית). והנה, ב-1967, שנתיים לאחר יציאתה הסופית של צרפת מאלג'יריה וכשארצות הברית רק החלה לבוסס בבוץ של וייטנאם, פתחה ישראל פרק חדש בתולדות הסכסוך: היא השליטה את מרותה הצבאית על מיליון וחצי פלסטינים משוללי זכויות פוליטיות, אך נמנעה מלספח את רוב השטחים - פרט לירושלים (1967) ורמת הגולן (1981). הכיבוש הצבאי החל. המשך...

ועידת אנאפוליס - מדוע אנחנו לא מברכים

הודעה לעיתונות

בשבועות האחרונים בוש ורייס עושים מאמצים מדיניים על מנת לכנס באנאפוליס וועידה בינלאומית בהשתתפות של חלק מראשי המדינות באזור, כולל הרשות הפלסטינית. שלום הוא ערך יקר, ובדרך כלל אנו מברכים על מו"מ בין נציגי ישראל לנציגי הפלסטינים ובין נציגי ישראל לבין נציגי המדינות השכנות. לצערנו, איננו יכולים לברך על ועידת אנאפוליס. מטרתה המרכזית לארגן מערך של כוחות סביב מדיניותה התוקפנית של ארה"ב באזורנו. בוש, אשר בחוסר אחריות מאיים במלחמת עולם שלישית, ואשר אסר על ישראל בשנתיים האחרונות לקיים כל מו"מ עם סוריה, לא יביא שלום עלינו. הוא מכין את הקרקע לפעולות מלחמתיות נוספות. המשך...

איזו מדינה?

חררדו לייבנר

בדיון הפוליטי בישראל אנו שבויים בשבלונות מסוימות, שקשה לצאת מהן אך קשה גם להתעלם מהן. אחת מהן היא השאלה: "כן, יופי, אבל איזו מדינה אתם רוצים?" אנחנו יכולים לתאר באריכות ביקורת על המציאות הקיימת, להגדיר את התנגדותנו לציונות כתנועה קולוניאלית, להגדיר עמדה אנטי-קפיטליסטית ואנטי-גזענית, להכריז על רצוננו להקים תנועה שתהייה גם פמיניסטית, ולהבהיר בבירור שאנו שואפים לשלום המבוסס על תיקון עוולות העבר, שאנו בעד ביטול הכיבוש בכל שטחי 67 והקמת מדינה פלסטינית ריבונית. אנחנו יכולים לומר, שאנו בעד שוויון מלא, אזרחי ולאומי, חברתי ותרבותי, בתוך גבולות ישראל המוכרים מבחינה בינלאומית. אנחנו אפילו יכולים לאמץ את עיקרון הדמוקרטיה ההסכמית כתביעה דמוקרטית הנוגעת למיעוט הלאומי ולקבוצות מדוכאות בכלל, כדגל חשוב במאבק לדה-קולוניזציה פנימית בישראל. אנחנו יכולים לומר את כל זה ובכל זאת. השאלה בוא תבוא. המשך...

בעקבות מסמך "החזון העתידי לערבים הפלסטינים בישראל"

חררדו לייבנר וגדי אלגזי

מקור הלגיטימיות העיקרי שיכול להבטיח עתיד יציב ושלום לקיום היהודי-ישראלי הוא העם הפלסטיני על חלקיו השונים: אזרחי ישראל, תושבי השטחים הכבושים ב-1967 והפליטים בפזורה. פרי של הגירה מנותבת ותהליך התיישבות שהונהג על-ידי תנועה לאומית קולוניאליסטית (הציונות), העם היהודי-ישראלי התבסס חומרית ומדינית על נישולם ושלילת זכויותיהם של התושבים הערבים הפלסטינים. אלה, תוך מאבק בתהליך ההתיישבות הציונית באימפריות השליטות (עד 1948), ולאחר מכן – במדינת ישראל, הלכו והתגבשו לעם בעל שאיפות לאומיות. המשך...

‏לקראת פדגוגיה של הסולידאריות - הדרה, גזענות וקונפליקט בישראל

מרסלו וקסלר

מתוך המבוא:

בנוסף לקונפליקטים הקורעים מבפנים את החברה ישראלית, זו חברה החיה על חרבה ומנהלת מלחמה מתמדת כנגד העם הפלסטיני. הגזענות העדתית כנגד המיעוט הפלסטיני, לצד הכיבוש והקולוניזציה, מערערים על האמונה שביכולתם של כל המדוכאים בחברתנו לפתח כל צורה של מאבק סולידארי, והופכים אותה לאמונה אוטופית בלתי ישימה. כל אתגר סולידארי, כל מאבק אנטי-הגמוני, נמחצים תחת מכבש אמצעי תקשורת ההמונים, הדיס-אינפורמציה המונופוליסטית, וההעדר כמעט מוחלט של מאבקים חברתיים מחוץ לקונצנזוס.

למאמר המלא (PDF)

 

 

 

» גרסה להדפסה